מה דעתכם על הפריחה של המוזיקה המזרחית

בשקט בשקט תעשיית המוזיקה בארץ עוברת בשנים האחרונות מהפכה.

מוזיקה מזרחית השתלטה בשנים האחרונות על גלי הרדיו וערוצי הטלוויזיה עד שקשה להחליף ערוץ או תחנה בלי לשמוע שיר מזרחי. אך למרות שרבים רואים את הפריחה מוזיקה מזרחית כדבר חיובי, נראה שיותר מכל דבר אחר, נראה שפריחה זו גם העירה מחדש את השד העדתי ואף הציתה מלחמת תרבויות במסווה של ביקורת על טיב המוזיקה.

קשה להתעלם מגל המוזיקה המזרחית ששוטף אותנו. שירים כמו: "ערב טוב",ו- "מונו" הפכו מזמן ללהיטים גדולים. אמנים כמו: קובי פרץ וליאור נרקיס הפכו לאמנים מבוקשים על הבמות הגדולות ביותר בארץ. אך ההצלחה הזו עוררה מתנגדים שמבקרים את "איכותה הירודה" של מוזיקה מזרחית בכלל ושל השירים. לנוכח ההצלחה של המוזיקה אנו עדים בתקופה האחרונה למספר התבטויות של דמויות מרכזיות במוזיקה הישראלית - אביב גפן, מתי כספי, חוה אלברשטיין ולאחרונה גם יהורם גאון. 

לאמנים מכובדים אלו נגיד שלמרות דבריכם בנוגע ל"איכות" הטקסטים בשירים אולי אתם צריכים לזכור שגם אתם "חטאתם" לא פעם בשירי פופ סתמיים ו"רדודים" לצד שיריכם הגדולים. אתם מתקוממים בהתבטאויות גסות, צרות אופק, ומתנשאות שרק מעודדות גזענות. במקום להתרעם אולי מוטב שתיקה, ולהכיר שיש מקום ברדיו ובכל ערוץ ובמה לכל סוגי הז'אנרים.

אם כן נראה כי מוזיקה ים תיכונית רק העירה מחדש מלחמה ישנה שמתעוררת כל פעם בפנים חדשות. לפני שלוש שנים היה זה בעונה הראשונה של "האח הגדול" במלחמת "הפרידמנים" נגד "הבובלילים" שעוררה דיון ציבורי נרחב בנושא. אך לאור הביקורות שמעלים אמנים בולטים כמו מתי כספי ואביב גפן, אולי צריך לזכור שגם הם "חטאו" לא פעם בשירי פופ סתמיים ו"רדודים" לצד שיריהם הגדולים. הם מתקוממים בהתבטאויות גסות, צרות אופק, ומתנשאות שרק מעודדות גזענות. במקום להתרעם אולי מוטב שתיקה, ולהכיר שיש מקום ברדיו ובכל ערוץ ובמה לכל סוגי הז'אנרים.

נסיים בשאלה פתוחה אליכם - מה אתם חושבים על ההצלחה של המוזיקה הים תיכונית בשנים האחרונות?