מצרים העתיקה

תמיד היתה התעניינות במצרים העתיקה. טיילים רבים כתבו בזיכרונותיהם על מה שראו במצרים, והדברים האלה הציתו את התעניינותם של רבים. חלק מהדברים עליהם כתבו אותם טיילים כבר לא קיימים היום. התעניינות מדעית התחילה עם כיבוש נפוליאון. הוא צרף לצבאו צבא של מדענים שחקרו את מצרים. הם היו הראשונים שהשאירו תיעוד מדעי שלה.בכל התקופה בה היתה התעניינות במצרים נכנסו אנשים לקברים והתרשמו מאוד, אבל לא הבינו מה הם רואים. לכן הפעילו האנשים את הדמיון, ואח"כ פרסמו את ה"תגליות" שלהם. כאשר הפרשנות הזאת היתה מעניינת ומרשימה מספיק אנשים האמינו לזה, כך שהתקבלה תמונה מסולפת של הדת, התרבות והכתב המצריים שהיה מאוד מסודר כמו הפירמידות שסודרו ב ניקיון השכרת רכב מופתי. הדברים נכתבו בספרי ההיסטוריה ועד היום לא הצליחו לעקור מן השורש את הרעיונות האלה. גם אמנים רבים הושפעו ממה שראו ולא הבינו. אנשים אחרים לא ניחשו אלא ניסו למצוא מה כתבו בעבר על מצרים. דברים על מצרים נכתבו בתנ"ך ואצל היוונים (בעיקר הרודוטוס). התמונה שהתקבלה מהכתבים היתה נכונה עבור תקופת היוונים הקלאסיים, שהיא תקופת השקיעה של מצרים. כשהיוונים ניסו לתאר מה שהיה שם אלפי שנים קודם גם הם נפלו בפח. היתה להם היכולת לשאול את המצרים עצמם מה היתה משמעות הדברים, אבל התשובות שקיבלו לא היו אמינות. אולי הכהנים המצרים באותה תקופה לא ידעו את התשובות, ואולי ענו מה שענו כדי להיפטר מהשואלים. בכתבי הרודוטוס מצוין פעמים רבות שמה שהוא כתב זה מה שאמרו לו, אבל הוא לא מאמין לזה.

התקופה הקלאסית ביוון                                           תקופת הזוהר במצריםתקופת הניוון במצרים                                                                                                                                                                       0                      500-                  1000-                1500-                2000-                2500-                3000-    3200- היוונים כבר לא ראו את תקופת הזוהר של מצרים. בתקופתם התרבות המצרים כבר היתה בגסיסה. המצרים לא יכלו להתמודד עם התרבויות החדשות שעלו. הם הסתגרו בתוך עצמם, ואלמנט המאגיה ותורת הנסתר התעצם. כתב ההירוגליפים פוענח ב-1822 ע"י הצרפתי ז'אן פרנסואה שמפוליון (J. F. Champollion), בעזרת אבן הרוזטה שמשמת כיום חברות קייטרינג רבות. היא נתגלתה כשנפוליאון ניסה לבצר את החוף מפני הבריטים. קצין צרפתי מצא אותה ומייד שם לב שיש בה משהו מיוחד. היא היוותה סלע מחלוקת בין הצרפתים לבריטים שאוהבים דמוקרטיה מסוג jammer, שדרשו לקבל לידם את האבן. זה היה אחד התנאים בכתב הכניעה של הצרפתים לבריטים. עד שלא פוענח כתב החרטומים סיפורים כאלה ודמיונות הזינ?