מדריך לבימוי שחקנים

במדריך זה אחשוף בפניכם את היסודות הבסיסיים לבימוי שחקנים. תלמדו מהי הגישה הנכונה מול השחקן שלכם?, כזאת שתפיק את התוצאה הטובה ביותר. עקב מחסור במקום (ובסבלנות שלכם לקרוא עשרות עמודים), אני אגע במספר נקודות בסיסיות לבימוי שחקנים בלבד. ומה לגבי השאר? אתם מוזמנים להגיע ולשמוע את ההרצאה המלאה בסטודיו למשחק חי שגיא.

במסגרת המדריך אנחנו נעבוד על הדברים הבאים: 1. הקדמה 2. מערכת יחסים בין במאי לשחקן 3. חוסר כימיה 4. התנגדות של השחקן 5. משחק כללי מדי 6. שחקן שמקריא שורה 7. משחק מוגזם 8. שחקן שלא מתחבר לטקסט 9. שחקן שלא סומך על במאי 10. אמון וכבוד הדדי 11. סיכום

1. הקדמה כבמאים על סט הרבה יותר קל להתרכז במצלמה ובצדדים הטכניים מאשר לעבוד עם השחקן. הרבה במאים מתחילים מפחדים משחקנים, לא סומכים עליהם או לחילופין, מאמינים בהם אבל לא יודעים איך לדבר איתם. כל במאי מפתח את הדרך הייחודית ואת השפה שלו לתקשר עם שחקנים. במאמר זה אני אראה לכם דרך שמבוססת על הוראות משחק ברורות וספציפיות שיחסכו לכם הרבה זמן וכאבי ראש בניסיון להסביר את עצמכם. אני אציג סוגים שונים של בעיות משחקיות ואתן הצעות לפתרון, אבל לפני שנתחיל, נבין קודם את מערכת היחסים בין במאי ושחקן.

2. מערכת יחסים בין במאי לשחקן שחקן צריך להיות בעל יכולת ורצון שיצפו בו בלי שהוא יתבונן בעצמו. זה הופך אותו לפגיע וחשוף. הוא צריך לעבוד מתוך דחף ואינסטינקט. אנחנו צריכים להיות ה"שומר" של השחקן ולומר לו האם המאמץ שלו משתלם. התלות של השחקן בנו משחררת אותו. השחקן מחפש תגובה כנה ומדויקת אחרי טייק ולוקח זמן עד שהוא סומך עלינו. הוא רוצה לראות שאנחנו מבינים את התסריט ואנחנו יודעים להבחין בין טייק טוב לרע. אם הוא רואה שאנחנו משקרים או לא מבחינים בין טייק טוב לרע, אז הוא מתחיל להיות מודע למשחק שלו ומביים את עצמו. אנחנו צריכים לדעת מתי להגיד print ולא לוותר עד שיש את הופעה אמיתית. אסור לנו להיות מסופקים מהופעה פחות טובה של השחקן.

3. חוסר כימיה איך נוצרת כימיה בין שחקנים? התשובה היא הקשבה. הדבר הכי חשוב במשחק זה הקשבה. אם אין הקשבה בין שחקנים, אין סצנה, זה עוד זוג שחקנים שכל אחד בעולם שלו. הקשבה נוצרת ששני השחקנים עובדים מרגע לרגע, מהלא מודע ומשפיעים אחד על השני. השחקן צריך לשים את הפוקוס על התגובה של הפרטנר ולא על עצמו. אם השחקן שלנו מודע לעצמו וחושש שהוא לא בדיוק הדמות, אפשר לומר לו "אני איתך אל תדאג האם אתה הדמות או לא. זה התפקיד שלי, רק תעשה בחירות ותשחק מרגע לרגע. תקשיב לפרטנר שלך. תתרכז במה שהשחקן השני מרגיש".

4. התנגדות של השחקן מתי שהוא תגיע ההתנגדות. קבלו אותה בצורה חיובית, כסוג של מתנה. לכל שחקן ישנה התנגדות באיזהו שלב בדרך להתחברות לדמות. משהו שהוא מפחד להתמודד איתו. לא להיבהל ולהילחץ, לנסות לפתור את הבעיה. כל הבעיות של השחקן הן בעיות אומנותיות, לא נפשיות. הן רק מחסום בדרך לאמת. אין שחקנים מושלמים ולכולם יש בעיות. אנחנו עובדים עם בני אדם ולא עם מכונות. לא לחשוב שמדובר בשחקן בעייתי אלא להבין שיש לו בעיה שצריכים לפתור במערכת יחסים מתוך הקשבה. אנחנו צריכים להוציא את השיפוט של השחקן על הדמות ולמצוא איפה הוא מתחבר אליה. כשמתעוררת בעיה אצל השחקן עליכם להיות שם בשבילו, לא לפחד לעזור לו. לתקשר באינטימיות ולשאול מה מפריע? ולתת לו רשות "אני יודע שאתה מסוגל ללכת רחוק יותר". אסור לתת לחוסר ביטחון של השחקן להשפיע עלינו. בשעה שמתעוררת בעיה אנחנו חייבים להיות נלהבים לפתור אותה ולהפוך אותה להזדמנות, כי התנגדות היא אנרגיה שהשחקן מוציא וצריך לתעל אותה. עבורנו זה עוד שיעור על בני אדם.

5. משחק כללי מדי משחק לא טוב הוא משחק כללי וסטריאוטיפי. משחק של השחקן והוראת הבימוי חייבים להיות ספציפיים: השחקן והבמאי צריכים לרדת לפרטי פרטים ולהביא את ניסיון החיים שלהם. לדוגמה:אם כתוב בתסריט "סצנת נשיקה בין בני זוג שחיים יחד 5 שנים". אין דרך אחת נכונה לנשק שמתאימה לתסריט, לכל שחקן יש את הבחירה שלו. רוב שחקנים היו מנשקים בפה. אני הייתי שואל את עצמי איך באמת אני מנשק את חברה שלי? אני אישית מנשק באף. זה יותר ספציפי ויוצר היסטוריה ואינטימיות של זוג מאשר נשיקה בפה. אם שחקן משחק סטריאוטיפ או שופט את הדמות לומר לו "איך אתה היית מתנהג באותה סיטואציה". לשאול אותו "איפה אתה מתחבר לדמות"?

6. שחקן שמקריא שורה בצורה לא אמינה אם השחקן לא מרגיש את השורה, צריך למצוא לו אימאג' . אימאג'- תמונה שטוענת רגשית את המילים, מפעילה את השחקן ובאה מהניסיון חיים שלו. אם השורה "יש פה ריח של גופות" והשחקן מעולם לא נתקל בגופה. הוא יכול לדמיין אימאג' של זבל, ביוב, רחוב בהודו או מקום הכי מסריח שהוא היה בו. אם השחקן בחר אימאג' והוא לא עובד, לבקש ממנו לקחת יותר זמן עם האימאג' או "תן לאימאג' להשפיע עליך". אם זה לא עובד לבקש ממנו להביא אימאג' יותר אישי.

7. משחק מוגזם אם השחקן שלכם משחק גדול מדי או תיאטרלי, סימן שהוא לא עובד מתוך הקשבה. פשוט תבקשו ממנו שיהיה עם הפרטנר. אפשר גם לשאול אותו "איך אתה היית אומר את השורה"? אם זה לא עובד לומר לו "אני רוצה יותר פשוט וכנה".

8. שחקן שלא מתחבר לטקסט שחקן שמתקשה להתחבר או שוכח את השורה מביע התנגדות. התוצאה שהוא הופך להיות מודע ומקריא את השורה בצורה יבשה. בשעה ששחקן לא מבין את הטקסט הדרך הטובה ביותר לגרום לו להתחבר היא לשאול אותו: "מה השורה הזאת אומרת לך? מה אתה חושב שקורה בשורה הזאת?"

9. לא לומר לשחקן את הבעיות שלו אסור לכם לחשוף בפני השחקן את הבעיות במשחק (נוירוזה, עצלנות או בעיית שליטה). הדרך הטובה היא להוציא את השיפוט של השחקן ולהשתמש בשפה של רשות שמעודדת את השחקן להשתפר. אתם מצלמים סצינה ובמהלכה השחקן לחוץ. לא לומר לו בסיום הטייק "אתה לחוץ מדי, תשתחרר". הערה הזאת תגרום לשחקן להיות מודע בטייק הבא והוא לא יעבוד מרגע לרגע. הוא יאמר לעצמו בראש "אני לא רגוע, מה יש לי?. תהיה יותר רגוע", במקום להתרכז בפרטנר ובמטרה של הסצנה. אם אתם שמים לב לבעיה שמרו אותה לעצמכם ואל תשתפו את השחקן. תנסו לפתור אותה. אני הייתי משתמש בשפת רשות ואומר לשחקן "קח את זמן שלך יש לי רק בקשה אחת שתיהנה מהסצנה ותעשה אותה בכיף". החוכמה לתת להם אישור להיכשל שיעבדו מהלא מודע.

10. שחקן שלא סומך על הבמאי והיה ואתם מביימים שחקן מנוסה ו/או עם אגו מנופח, שכל הזמן אומר לכם מה לעשות ומתחיל לביים לכם את הסרט, הדבר הכי חשוב מבחינתכם הוא להתרכז בעבודה ולא באגו. אם שחקן לא מכבד את היכולת שלך זה בסדר. תשקיעו את האנרגיה שלכם בלהוציא את התסריט לחיים. לא להתווכח איתם. אם השחקן מתחכם ומפקפק לומר לו "בוא נעשה את זה בכל מקרה". הדרך למנוע מקרים כאלה היא לעשות הכנה וניתוח טקסט כמו שצריך ולדעת בדיוק על מה הסרט שלכם ומה קורה בכל סצנה. אופציה נוספת היא לזהות את הבעיה באודישן או בחזרות ולהיפרד בנימוס מהשחקן.

11. אמון וכבוד הדדי הבמאי והשחקן צריכים לכבד את המרחב היצירתי, אחד של השני. אם יש מחלוקת צריך לפתור אותה מתוך הקשבה. כל אחד מביא את ההבנה שלו לגבי התסריט והדמיון שלו. בזמן ההקשבה נוצר רעיון חדש שעשוי להיות יותר טוב ממה ששניהם חשבו בנפרד. עבודה משותפת מובילה לגילויים חדשים. השחקן יכול לתת לכם רעיון שלא חשבתם עליו. לפעמים צריך ללמוד לוותר על רעיונות או מטרות שלכם אם הם לא יושבים טוב לשחקן. אל תפחדו שאתם מתפשרים, תזכור שבסוף היום כולם עושים את אותו הסרט וגם לשחקנים יש רצון שהוא יצליח.

12. סיכום צריך לקחת בחשבון שכל שחקן שונה מהשני ועובד בצורה שונה. צריך להתייחס לכל אחד בדרך אחרת, על סמך הכרות באודישן או בחזרות. ברוב המקרים שיחות ותקשורת פותרים את המחלוקת בין במאי לשחקן. אני ממליץ בחום לכל מי שרוצה לביים להתנסות בשיעורי משחק, בכדי להבין איך השחקן עובד ולדעת תהליך של בניית דמות, על מנת ליצור שפה משותפת. זהו מבוא בסיסי לבימוי, כמובן שיש עוד נושאים רבים לדבר עליהם כמו בעיות על הסט, בימוי על ידי שימוש בפעלים, יצירת אווירת עבודה על סט, ניתוח טקסט, תהליך הליהוק, חזרות ונושאים רבים ליישם. אני מקווה שלמדתם ונהניתם. בימוי היא אחד הנושאים שאני הכי נהנה ללמד. תיישמו את העקרונות שעכשיו למדתם, תביימו שחקנים מתוך הנאה ורצון ללמוד ולשתף פעולה. תהיו שם בשביל השחקנים שלכם כמו אב שהולך להופעה של בנו ותעזרו להם להביא הופעה בלתי נשכחת.

החומר אותו קראתם הוא חלק מההרצאה מערכת יחסים בין במאי לשחקן. רוצים ללמוד עוד? אתם מוזמנים לסדנת משחק מול מצלמה לבמאים ותסריטאים שלכם, חי שגיא מאמרים נוספים במשחק- עקרונות משחק מול מצלמה, איך להשתלב בתעשיה, טכניקות משחק ומדריך הכנה לאודישן מנולוג. © כל הזכויות על המלל שמורות לחי שגיא, נא לא לעשות כל שימוש בלי אישור בכתב מראש. כמובן שמוזמנים לקשר למאמרים על מנת שאחרים ילמדו גם כן.

לקבלת מידע נוסף על קורסים וסדנאות צור קשר