היחיד ששואב מכל הלב

כבר היה לי בעבר רובוט שואב. קניתי אותו כשהיה לי ערב בודד בדירה ובחוסר אונים פתחתי את ערוץ הקניות. הם הבטיחו שהוא עושה את כל העבודה בשבילך ואת רק צריכה ללחוץ על כפתור ההפעלה. האמנתי נו מה. מיד שלפתי את כרטיס האשראי, הטלפון כבר היה ביד שלי והופ ביצעתי את הרכישה. כאשר שבוע כבר התחרטתי לא רק שקניתי אותו אלא שגם קניתי את הטלוויזיה שבה צפיתי בערוץ המטופש שהציע לי לקנות אותו הדבר הזה צרך חשמל ואנרגיה כמו בבון בינוני וגם אם הוא ניקה אזור אחד הוא השאיר אזור אחר מלוכלך לחלוטין.

בלית ברירה חזרתי לנקות את הבית בדרך הידועה והמוכרת: קח דלי, קח מגב, ובוא איתי על המטבח. קרצוף מרצפות היה תמיד חלק משגרת חיי אז אין סיבה אמיתית שזה ישתנה עכשיו. נכון הייתה לי פנטזיה להיות אחת המאחיות הרעות של סינדרלה אבל בסוף גיליתי לזוועתי שאני אכן לכלוכית ולא משנה מה. הבעיה היא שניקיון הבית זו עבודה שאף פעם לא נגמרת. תמיד יש עוד חדר, עוד אזור, עוד ארון או מגרה שאפשר לנקות טוב יותר. יש תחושה שאף פעם לא באמת מגיעים לנקות את כל הבית ועד שעושים את הסיבוב הזה כבר עבר שבוע וצריך להתחיל מההתחלה.

אחותי שידעה את שיגעון הניקיון שלי החליטה לפנק אותי לכבוד יום הולדתי הארבעים לא עלינו. היא קנתה לי שואב אבק רובוטי של IROBOT. יופי, עוד פעם השטויות האלה, אמרתי והראתי לי את הרובוט הקודם שקניתי שעדיין מונח בארון כלי הניקוי כי אולי לא לגמרי זנחתיי את התקווה שמתישהו משהו מכני יוכל לנקות במקומי. תנסי את זה, היא אמרה, אם זה לא יעבוד תמיד תוכלי להחזיר את זה ואני אקנה לך סוף שבוע באילת. שמה החדרנית תנקה לך את החדר.

כמובן שלא יכולתי שלא להכנע לתחנוניה של אחותי והפעלתי את המכשיר הזה. כעבור שעה חזרתי לסלון והייתי בשוק. הוא היה מבריק. היה ממש אפשר לאכול מהרצפה. לא יאומן איך המכשיר הקטן והשקט הזה עושה את העבודה בצורה כל כך יעילה. הוא מגיע אפילו לרווח שבין הרצפה לקיר ועושה את זה בצורה מושלמת. מאז אותו היום הרובוט ואני עובדים בצוות ובתיאום מושלם. הוא מנקה את הרצפה ואני בזמן שהתפנה לי יכולה לצפות בערוץ הקניות ולחשוב על מה לבזבז את המשכורת הבאה.