מתנה יפה, האם זו קלישאה או צורך אמיתי?

משפט ידוע אומר – 'שונא מתנות יחיה'; ובאמת אני שמה לב שבעשור האחרון המנהג ההוא, יש להניח מימי קדם להביא מתנות, הולך ונעלם בחלק נרחב מאוכלוסיות החברים הקרובים והרחוקים שלי. האם בגלל שקשה לרצות אותנו בעולם המודרני של היום, או שאנשים הפסיקו לאמין שקיים דבר כזה מתנה יפה?

יש להניח שמתנה שהיא 'יפה', או בכלל המושג של מתנה מעלה תמיהה בחלק מאוכלוסיית הגברים. בינם לבין עצמם הם מוותרים פעמים רבות אחד לשני כי כל הרעיון עצמו של ברכה ועטיפות הוא קצת בעל סטריאוטיפ נשי משהו. בינם לבין בנות הזוג שלהם, פעמים הם מתקשים להבין את הצורך העז הזה בהפגנת אהבה ותשורות בדרך הישנה הזו של תשורות.

מי עדיין מעריך מתנה יפה?

ילדים בוודאי הם האוכלוסייה מספר אחת שמאמינה במתנות. "אבא תקנה לי" הינו רינגטון פופולארי בקרב דור ההורים של היום והמחווה המתנות עצמה בעיניהם אינה 'בטלה בשישים'. עם זאת, לפני שקונים להם מתנה, כדאי לחשוב לא רק איזו מתנה יכולה להיות יפה בעיניהם, אלא מה הם באמת צריכים, כל ילד באופן פרטני.

לא אחת כשהילד לוחץ את ההורים, משפחה ושאר ירקות לקנות לו את הטרנד החדש בכיתה, קל לפספס את מה שהוא באמת צריך, את המתנה שתהיה לו גם יעילה והוא גם ייהנה ממנה. מתנה כזאת היא בעצם מתנה אמיתית גם להורים שייהנו לראות את ילדם נענה על צורך אמיתי ומתפתח.

האם עדיין כדאי לקנות מתנה יפה?

על אף שהמתנהג להביא מתנות הולך וקטן בשנים האחרונות, כל אחד מאיתנו מייחל בליבו לקבל דבר מה שאדם אחר השקיע בו מחשבה ואהבה. אפילו אם אין זו המתנה הייחודית או המושלמת, עצם ההשקעה והאהבה שהושקעו הם המתנה האמיתית שמרגשת אותנו.

אף האדם הפסימי ביותר בקבלת נתינה אמיתית ומלאה יניח לרגש לחדור מבעד למנגנוני ההגנה. "שונא מתנות יחיה?" אם העיקר הוא בחומריות, במתנה עצמה, אז כן. אמנם אם מדובר באהבה לאדם ולהשקעה שנתן, בטל העניין.

לסיכום להביא מתנות יפות ולהעריך אותם, הוא עניין שלא פס מעולמנו כל עוד מסתכלים על ההשקעה והאהבה שהושקעו במתנה בתור חלק עיקרי במתנה עצמה.