זהב טהור

זהב טהור

הזהב היה, במשך כל ההיסטוריה ועד היום, סחורה חשובה ביותר והיווה מפלט לאנשים אשר חוששים משינויים בשווקים העולמיים ולכן הם מפנים את כספם לזהב מתוך הידיעה שמחירו של הזהב נשאר יציב בדרך כלל. מחיר הזהב עולה כאשר יש חשש למלחמה או אי יציבות או פחד אחר של אנשים המשתמשים בכספם לקניית מניות, למשל, משום שערכו של הזהב הוא יחסית יציב.

 אייזיק ניטון קשר את הלירה הבריטית לזהב והעידן שבו מטבעות קשורים למתכות החל. כל מדינה החזיקה במאגרי זהב וניתן לומר שהייתה כמעט תלות מוחלטת בזהב (הוטבעו מטבעות זהב). לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לבטל את ההצמדה לזהב ועקב כך ערכו של הדולר צלל וכעת ערכו נמוך יותר (אם ארצות הברית תחליט לחזור להצמדה לזהב, כלומר לגבות את כל הסכום שהיא הדפיסה בכמות הזהב שיש לה, מחיר הזהב יעלה ל-$23,000 לאונקיה לעומת $1000 כיום. זאת מפני שעל כל דולר היא תצטרך לשלם את מחירו בזהב ומאחר והיא הדפיסה כמויות אדירות של דולרים מאז הביטול הרשמי של ההצמדה לזהב, ערכו של כל דולר יורד). הזהב הוא היסוד שממנו מייצרים הכי הרבה תכשיטים.

 זהב מוכר לאדם עוד מימי קדם והוא כנראה אחת מהמתכות הראשונות שהאדם השתמש בהן. קיימות מספר עדויות לשימוש קדום בזהב, ביניהן עדות ממצרים משנת 2600 לפנה"ס המתארת שימוש בזהב ועדויות נוספות מאזורים גאוגרפיים עשירים בזהב ועד אגדות עמים בנושא.

זהב נחשב במשך תקופה ארוכה כאחת המתכות היקרות ביותר, לכן הוא מסמל עושר, מלוכה, אצולה ועוד. עד שנת 1910, יחסית מעט זהב מוצה מעופרותיו. חישובים מעלים כי כל הזהב שהופק משנת 1910 מהווה 70% מכלל הזהב שהופק בעולם. גם בתחום האלכימיה לזהב חשיבות רבה. למעשה, מטרת האלכימיה היא יצירת זהב מיסודות אחרים, כמו למשל עופרת (משימה שלא בוצעה מעולם).

 בעקבות פעילותו הכימית הנמוכה, זהב בדרך כלל מופיע בטבע כסגסוגת או בצורתו החופשית, לעתים קרובות בתור גרגירים זעירים. ריכוזו בקרום כדור הארץ הוא 0.03 חלקיקים למיליון (ppm) ומקורו המסחרי העיקרי הוא סלעים וולקנים. גם מי ים מכילים זהב, בריכוז הנע בין 0.2-1 מיליגרם זהב לטון מים. תהליך הזיקוק של הזהב ממי הים הוא תהליך יקר ולכן אין לו שימוש מסחרי.

 לזהב טהור משקל סגולי גבוה של 19.32 גרם לסמ"ק, והוא ניתך ב-1,064.141 מעלות צלזיוס. תכונה נוספת מיוחדת של זהב היא הקושי הגדול שיש לו להתרכב עם חומרים אחרים, תכונת אצילות מיוחדת זו גורמת לכך שהזהב מופיע בטבע בצורה קרובה לטהורה כמו אבן וזה גורם לו להראות מבריק כמעט בכל תנאי. צירוף תכונות אלו של נדירות, ברק, יחד עם הרכות היחסית שהופכת את הזהב לנוח לעיבוד, הקנו לזהב מעמד מיוחד של סימול מעמד חברתי באמצעות התקשטות בו, ושימושים טקסיים וייצוגיים רבים אחרים, כולל שימוש בו כבסיס לכסף.

 ניצול תכונות הזהב לשימושים תעשייתיים הוא חדש יחסית, כשבין היתר משתמשים בו כדי להפוך זכוכית למראה למחצה, ולציפוי מגעים חשמליים בתעשיית האלקטרוניקה, כדי לשמר את טיב תכונות ההולכה. לזהב תפקיד קריטי ברכיבי מחשבים ותקשורת. עמידותו הגבוה של זהב בפני קורוזיה נרתמת לשימושיו בתור חומר ציפוי דק למספר סוגי משטחים. לזהב שימושים בננוטכנולוגיה.

לעתים קרובות, גביעים ומדליות של מקום ראשון בתחרויות אולימפיות עשויים מזהב.

ל"זהב לבן" (סגסוגת זהב עם פלטינה, פלדיום, ניקל ולפעמים גם אבץ) תפקיד כתחליף לפלטינה (היקרה מזהב).  מזהב מייצרים תכשיטים רבים.

 ריכוז הזהב המינימאלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר כמו 0.5 גרם ל-1000 קילוגרם. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעתים עד 1-5 גרם ל-1000 קילוגרם של מחצב. ניתן למצות זהב מאלוביום (משקע חול וטיט בערוצי מים) בעזרת טכניקות כימיות, כמו מיצוי בעזרת ציאניד ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרת כלור. בשנת 2000 נשפך ציאניד בסביבת אגם ברומניה וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).

 מאז 1880, דרום אפריקה הייתה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיר יוהנסבורג לדוגמה, הוקמה ממש לצורך זה. הרעיון של הפקת זהב ממתכות זולות ממנו ריתק אנשים רבים במהלך ההיסטוריה. מדענים ומלכים התעניינו באלכימיה, תוך כדי חיפוש אחר "אבן החכמים" שהופכת כספית לזהב. רעיון זה נזנח כאשר מדענים הוכיחו שלא ניתן להפיק זהב מיסודות אחרים בתהליכים כימיים. לעומת זאת, הפקת כמויות אינפיניטסימאליות של זהב מלאכותי באמצעות מאיצי חלקיקים אפשרית. ניתן להפיק כמויות קטנות של זהב גם מפיריט, המכונה "זהב הטיפשים", שבאורח פרדוקסאלי מכיל לעתים גם זהב אמיתי ונחושת.

זהב הופק גם בישראל. דרומית למכרות הנחושת בתמנע, בהרי אילת (נחל רודד וסביבתו) היו מרבצי זהב קדומים שנוצלו בתקופה האיסלאמית הקדומה. הזהב הופק מסלעי הקוורץ בנחלי האזור על ידי טחינה באמצעות אבני ריחיים ושימוש במתכת הכספית. ידוע במיוחד האתר הארכיאולוגי נחל התחנות (ואדי-א-טוואחין שלמרגלות הר ידידה / נחל רודד).