ביטוח רכב - חובת גילוי בעניין מהותי

באים לרכוש פוליסת ביטוח רכב? מעוניינים לחדש ביטוח חובה? סביר מאד להניח שתצטרכו למלא שורה ארוכה של טפסים, הנוגעים במידה רבה לעבר שלכם על הכביש, או להיסטוריה הביטוחית שלכם. כדי להבטיח כי התשובות לאלה יהיו מלאות ואמינות, הוגדר בחוק הנושא של חובת הגילוי בעניין מהותי, אשר רצוי מאד להקפיד לעמוד בה.

חובה זו נוסחה במסגרת הוראות הביטוח משנת 1981 (התשמ''א), והיא נוגעת לכלל אוכלוסיית הנהגים של ישראל. אז למה בדיוק הכוונה בחובה זו? מהי מטרת ההוראות? ומה קורה אם חוטאים בהן? על כך ועוד בהמשך המאמר.

מהי חובת הגילוי בעניין מהותי?

כפי שכבר רמזנו, הרי שחובת הגילוי בעניין מהותי מתייחסת לדרישה מן המבוטח לענות באופן כן ומלא על כל אותם שאלות וסעיפים אשר מוצגים עבורו בהצעת הביטוח. כמו כן, נוגע המושג גם לצורך שלו להודיע במהלך תקופת הפוליסה על שינויים הנוגעים למעמדו, למצב הרכב וכן הלאה.

בין ההצהרות אשר נלקחות בחשבון מהבחינה הזו, ניתן למנות את אלה הנוגעות לגיל הנהג, למינו, למספר השנים אשר ברשותו רישיון, לעבר הביטוחי ולותק התביעות שלו, לעבירות שעבר על חוקי תנועה וכן הלאה. כשזה נוגע למאפייני הרכב, יש להצהיר באופן מדויק על סוגו, שנת הייצור, מספר הרכב, מספר הקילומטרים שעבר ועוד.

חשוב לציין כי חובת הגילוי הנאות חלה על כל אחד מסוגי הביטוח, ובכלל זה ביטוח חובה, ביטוח צד ג' או ביטוח מקיף. הצהרות המבוטח נחשבות רק כאשר אלה באו בכתב, ונחתמו על ידו. כל הצהרה טלפונית, למשל, אינה נלקחת בחשבון- אפילו אם אכן הייתה כזו.

מדוע יש צורך בסעיף?

לא קשה להבין את מטרתו של סעיף זה. אחרי הכול, כל עסקת ביטוח כוללת התחייבות לא מעטה של החברה המבטחת כלפי הלקוח שלה. בהתאם למאפייני הרכב והנהג, יוגדרו הסעיפים השונים של הפוליסה. כך, למשל, ברור כי השתתפות עצמית צריכה להיות גבוהה יותר עבור אדם אשר מרבה לתבוע את חברות הביטוח שלו, לעומת כזה שמציג לרווחה מסמכי היעדר תביעות. 

ההשלכות של דיווח לא נכון

גילוי נאות של כל הפרטים הרלוונטיים, בעיקר בפוליסת ביטוח חובה אך גם באחרות, יאפשר לחברות לנסח הצעה הוגנת, אשר מתאימה לנהג כמו כפפה ליד. הגם שדיווח לא מדויק אינו נחשב לעבירה פלילית שיש עמה קלון, הרי שמבוטח המתגלה בקלקלתו ניצב מול שורה של עונשים אפשריים, רובם ככולם כלכליים.

כאשר מתגלה כי לא נעשה גילוי נאות בעניין מהותי, הרי שהחברה המבטחת יכולה לנקוט לא מעט סנקציות כלפי המבוטח. בין רשימת הצעדים הללו, ניתן למנות הקטנה משמעותית של הפיצויים הניתנים במסגרת הפוליסה, דחיית תביעות הנעשות על ידי המבוטח או אפילו ביטול הסכם הביטוח כולו.

המסקנה: דווחו אמת

יש לזכור כי על אף שנראה פשוט מאד לדווח על נתונים שגויים בחתימה על הסכם ביטוח, בפועל אין הדבר פשוט כל כך. חברות ביטוח רכב, ובעיקר המקצועיות שבהן, מחזיקות מצבת נכבדה של כוח אדם ומשאבים שנועדו לבדוק, בשלב זה או אחר, את אמיתות הנתונים המועברים אליהן. לעיתים זה יקרה טרם חתימת ההסכם, ובמקרים אחרים במהלך תקופת הביטוח.

כל אלה מצביעים על דבר אחד: החיסכון אשר נעשה, לכאורה, באמצעות דיווח לא נכון בטל בשישים אל מול ההשלכות השליליות של גילוי המעשה. כאשר באים לעשות ביטוח חובה, מקיף או צד ג', חשוב מאד להקפיד לדווח על כל הפרטים באופן מדויק. גם דיווח שגוי הנעשה בתום לב עלול להביא לכל אותן השלכות שהוזכרו. כשם שמצפים להגינות מחברת הביטוח, המשוואה פועלת בשני הכיוונים.