אומנות שימושית במבחן הזמן

את הביטוי אומנות שימושית הגה איש עסקים ואספן אמנות נודע (פעם הכיר את השם כל אדם בישראל), אפרים אילין, בשנות השבעים של המאה העשרים. אילין, היום בן 96, היה מיודד מצוי בקשרים אישיים עם אמנים רבים. הוא האמין מצד אחד שבימינו עולם העסקים צריך ויכול לשמש כפטרון האמנויות. מצד שני, אמנות לתפיסתנו אינה דבר שצריך להיות סגור מאחורי שרשראות וכלובי זכוכית, אלא להיות משולב בחי היומיומים של אנשים אמיתיים.

בתחילת שנות השבעים הוא עמד בראשה של חברה בשם מודרקו שעסקה במסחר של יצירות אומנות, והיה בעל השפעה עצומה על שוק האומנות בארה"ב ובאירופה. הוא החליט ליזום יצירה של פריטים אמנותיים שונים, שיעוצבו במיוחד עבור שימוש בסביבת המגורים ויגשימו את חזון האומנות השימושית שלו.

בין היצירות שיזם אפשר להזכיר את מיטת הכלוב של מקס ארנסט, אהילים ומנורות של אלברטו ודייגו ג'יאקומטי, שולחנות אוכל של מנשה קדישמן, שטיחים שנארגו על-פי יצירות של יעקב אגם, מרדכי ארדון ועוד. עוד יצירה יחידה במינה ומופלאה היא מערכת הסכום המעוצבת במוטיבים של כלי קשת של האמן הצרפתי ארמאן.יצירות אלה של אמנות שימושית יוצרו במספר יחידות מוגבל, שרובן הוענקו במתנה או נמכרו לאנשים פרטיים וחלקן מוצגות במוזיאונים.

אבל המונח "אומנות שימושית", כדרך שקורה לפעמים, הפך עם השנים פופולרי ושגור יותר ומשמש היום גם בהתייחסות לעבודות עיצוב פנים שמבוססות על סטנדרטים אמנותיים קצת פחות גבוהים מאלו של אילין. בתחום האמנות השימושית אפשר למצוא הרבה מעצבי פנים וגם שיפוצניקים לשעבר, שמשלבים בעיצובי הפנים שלהם ויטראז'ים ועיצובי זכוכית, שטיחים ואריגים, ציורים על קנבס שהם רפרודוקציות של אמנות מודרנית, כמו גם פסיפסים, ציורי קיר, ופריטי ריהוט מסוגננים.

קשה לומר שמדובר בהגשמה מדויקת לחזונו של אילין, אבל אין ספק שמדובר בתהליך שמנגיש ומנכיח את האומנות בחיינו. יצירות המופת שנוצרו בהשראת אילין, עדיין חיות בינינו - וגם מוצגות במוזיאונים - ומהוות עדות יחידה במינה לאופן שבו אהבת אמנות יכולה להשפיע על ההיסטוריה האמנותית.