עבירות צבאיות בצבא - עורך דין צבאי

חדשות על עבירות צבאיות מגיעות לידיעתנו מדי פעם: אדם המסרב להתייצב למילואים מסיבות אידיאולוגיות, חייל שהסתבך בעבירת סמים או גנב נשק מהבסיס, פקידה שעברה הטרדה מינית ועוד. מקרים אלה ואחרים הם בגדר עבירות צבאיות. עבירות צבאיות מטופלות על ידי בית המשפט הצבאי הקובע את חומרת המעשה ואת עונשו של החייל: קנס, ריתוק, נזיפה או מחבוש – לפי חומרת העבירה. עבירות אלו מטופלות משפטית בעזרת עורך דין צבאי, שבו ניתן להסתייע במקרה ויש צורך. קיימות עבירות צבאיות רבות ושונות. אסקור בקצרה כמה מהן.

אחת העבירות האופייניות לצבא היא עבירת נשק. החייל נתקל בא במגע עם נשק במהלך שירותו הצבאי והוא עלול להיגרר לביצוע עבירות נשק שונות. דוגמאות אחדות לעבירות נשק הן הפקרת נשק במקום כלשהו, השחתת נשק או השמדתו, אי ציות להוראות שימוש בנשק, מסירת נשק לאויב, שימוש בנשק שלא למטרות צבאיות וכדומה. בגין כל עבירת נשק נשלח החייל למאסר, היות שהצבא רואה בעבירת נשק עבירה חמורה הפוגעת בביטחונם של אחרים.

בית המשפט הצבאי דן בחומרה חיילים שביצעו עבירות סמים. בניגוד לבתי המשפט האזרחיים הנוטים להקל כאשר מדובר בשימוש בסמים קלים, בין הדין הצבאי מטיל על החייל עונש מאסר בין אם מדובר בשימוש בסמים קלים ובין אם מדובר בשימוש בסמים חמורים. מבין עבירות הסמים השונות ניתן למנות סחר בסמים, הדחת קטין לשימוש בסמים, החזקת סמים ושימוש בסמים.

גניבה בצבא נחשבת בצה"ל לאחת מעבירות הרכוש. דוגמאות לעבירות גניבה בצבא יכולות להיות הוצאת נשק מרשות הצבא, גניבת נשק, גניבת חפצים מחייל אחר – בין אם מדובר בחפצים לצורכי הצבא כמו כומתה או מעיל צבאי ובין אם מדובר בחפצים אישיים כמו ארנק, טלפון סלולארי או כרטיס אשראי. העונש על גניבות בצבא ניתן בהתאם לחומרת המעשה. גניבה חמורה במיוחד עשויה להוביל אף למאסר.

כל חייל המתגייס לצה"ל מחויב לציית לחוקיו ולפעול לפי נהליו, ובין השאר חייב החייל להיות נוכח בבסיסו הצבאי וכדי לקבל ימי חופשה עליו להודיע על כך לצבא. אם החייל נעדר מצה"ל ללא אישור לתקופה של עד 20 יום הוא עובר על עבירת נפקדות. היעדרות של למעלה מ־20 יום נקראת עריקות. כמו כן, היעדרותו של החייל נחשבת לנפקדות אם הוא לא התייצב בזמן לשירות, עזב את היחידה ולא חזר בזמן שנקבע, יצא מהארץ ללא אישור מצה"ל, נעדר מהיחידה שבה היה צריך להיות וכדומה. עונשו של החייל על נפקדות תלוי בחומרת המעשה ובמפקד השופט אותו. כמו כן, במהלך השירות הצבאי מחויב החייל להשלים את התקופה שבמהלכה נעדר ללא אישור. כאמור, הנפקדות הופכת לעריקות החל מהיום ה־21 להיעדרותו של החייל. הצבא רואה בחומרה את  מעשה העריקות והטיפול בעבירה זו עובר לידיה של המשטרה הצבאית שבה יש יחידה מיוחדת ללכידת עריקים. בהתאם לכך, העונש המוטל על עריקות חמור יותר מזה שניתן עבור נפקדות, והוא עשוי לכלול רישום פלילי במשטרה ועונש מאסר על תנאי. זאת ועוד, חייל נעדר יותר מ־60 יום אינו זכאי לקבל טיפול רפואי מהצבא, אלא כן מדובר במקרה דחוף.

במסגרת עבירת סירוב פקודה מסרב החייל למלא את פקודתו של מפקדו. הסיבות לסירוב פקודה יכולות להיות רבות ומגוונות. חייל עשוי לסרב לציית מתוך הפחד לבצע דבר מה מסוכן, עייפות או עיקשות מסיבה שאינה נראית לעין. מעבר לכך, סירוב פקודה עשוי לנבוע מטעמים פוליטיים או אידיאולוגיים מצדם של אנשי ימין ואנשי שמאל. אנשי השמאל עשויים לסרב פקודה ממניעים פציפיסטיים, מתוך התנגדות לכיבוש הצבאי, למשל. מנגד, אנשי הימין יכולים לסרב לבצע פקודה מתוך חוסר רצון לסייע לממשלה במסירת אדמות ארץ ישראל. עונשם של סרבני הפקודה תלוי בחומרת המעשה.