כבר לא חקוק בסלע: על כתב יד שהולך ונעלם

בעבר הרחוק, כשעוד היו כותבים מכתבים זה לזו וזו לזה, היינו מסתכלים על הכתב המעטר את המעטפה ויודעים מיד מיהו השולח. אם היה זה כתב מתולתל ונשי ידענו שזו החברה הרחוקה של השכן מהקומה הראשונה; אם זה היה כתב מרוח ועייף היינו רצים באחת לצעירה בדירה הסמוכה ומעניקים לה את מכתב האהבה החיילי שלה; ואם הייתה על המעטפה כתובת מוקלדת היינו מסתכלים על האותיות המרובעות הללו במבט מעריץ, הן הילכו עלינו קסם.

חלפו השנים והטכנולוגיה שינתה את פני ההיסטוריה וגם אותנו. השימוש ההולך ופוחת בצבי ישראל גרם לדואר לפתח שירותים נוספים והעם היושב בציון (כמו כל שאר עמי הארצות היושבים בגלות) הפסיקו להשתמש בעט ובנייר כמעט באופן טוטאלי. הרשימה הכתובה היחידה שעוד ניתן לראות  באופן עקבי זוהי רשימת המכולת המוצמדת למקרר.

עובדה זו שינתה לא רק את דרכי ההתקשרות, אלא גם את הכתב עצמו. עובדה ברורה היא שכלי שלא נעשה בו שימוש באופן קבוע עתיד להישחק, וזה בעצם מה שקרה לכתב היד. לימודי גרפולוגיה החלו מתייחסים לעובדה שכתב יד שאינו מתבצע בדרך כלל הוא שונה מזה אשר נכתב באופן סדיר והניתוחים הגרפולוגיים משקללים נקודה זו בזמן אמת.

משרות רבות שהיו דורשות בעבר הגשת כתב יד לצורך ניתוח גרפולוגי כיום מעצבות את מבחני האישיות שלהם בצורה קצת אחרת, כאשר לעתים הן אף מוותרות על אותו שלב במסגרת הקבלה לעבודה ויוצרים סף בחינות אחר לגמרי.

בנוסף לבחינות קבלה לעבודה קיימים גם לא מעט קורסים או מסלולי לימוד ששינוי את צורת הקבלה ללימודים, בעקבות דחיקת מעמדו של כתב היד. אין מדובר בקורסים הפתוחים לקהל הרחב או בקורסי העשרה לזמן הפנוי, אלא בקורסים מקצועיים וייחודיים הדורשים מבנה אישיות מדויק מאוד לצורך עבודה מתמשכת ופיתוח אופק קריירה בתחום זה.

היום, כשאנו נדרשים לכתוב ברכה לחתונתם של חברים קרובים או אפילו לחתום על כמה צ'קים לקראת שנת הלימודים החדשה בגן, אנו נתקעים. מתבלבלות לנו הספרות, קופצים לנו המילים ורבה המחיקה על הכתיבה. יש שיאמרו שכתב היד הוא אמנות אבודה, יש שירחיקו עוד יותר ויקבעו כי בעוד כמה שנים תלמידי כיתה א' ילמדו לכתוב רק על המחשב; מולם תמיד יעמדו אותם אנשים שמעדיפים להחזיק בעט ולשרבט, שאוהבים לקנות כלי כתיבה בתור צ'ופר ושלא מוכנים לתת לפן האישי שלהם להתאדות משום מקום שבו ניתן להדגיש אותו.