התיישבות בגליל העליון – מידע שצריך לדעת

התיישבות בגליל עליון, ראוי לציין, היא תופעה ישנה למדי. צפת, היא אחד מהמרכזים היהודיים הוותיקים יחסית שיש בארץ, וכבר מתחילת ימי הביניים, היא החלה להתקיים. חלק ניכר מה"ישוב הישן" בא"י, למעשה ביצע התיישבות בגליל העליון עוד לפני כל העליות. המפנה חל בסוף המאה ה19, כאשר הברון רוטשילד החליט להקים את מטולה, על מנת ליישב יהודים באזור הצפוני של הארץ, אותו הוא ראה כבעל פוטנציאל גדול להתיישבות ולהתרחבות של היהודים. התיישבות בגליל עליון לא הפסיקה, ורבים מאנשי העלייה השנייה החלו להתיישב באזור, ואף הקימו מעין תנועה שנקראה "הגלילה", שמטרתה הייתה לקדם התיישבות בגליל עליון, כמו גם בתחתון.

ומה המצב כיום?

בואו נבצע דילוג מהיר על הנושא של התיישבות גליל עליון לאורך ההיסטוריה של המדינה, ונראה מה קורה היום. מאז קום המדינה, החלו עוד ועוד אנשים לעבור ולבצע התיישבות באזור זה. חלק מהאנשים שקיימו התיישבות בגליל עליון היו אנשי תנועות נוער, שהיו שייכים לתנועת בני המושבים או לתנועה הקיבוצית. אחרים היו חיילים, שלאחר המלחמות החליטו לפתוח דף חדש לחלוטין, וכך גם הוקמו, אגב, קיבוצים רבים, דווקא ע"י יוצאי צבא וקצינים במילואים.

עם השנים, התיישבות בגליל עליון תפסה אופי שהלך ונעשה אורבאני ותעשייתי יותר, אם כי ההתיישבות החקלאית המשיכה לשמור על כוחה, ובעזרת תמריצים מהממשלה היא המשיכה להתקיים, והיום היא כבר קיימת באופן עצמאי, שוב כמו בשנות ה50 וה60.

בשנות ה80, ממשלת ישראל החלה להבין את האינטרס שבעידוד התיישבות בגליל העליון, בעיקר על רקע הרצון לחזק את האזור בזמן מלחמת לבנון הראשונה. החלו להינתן תמריצים לזוגות צעירים שרצו לבצע התיישבות בגליל עליון, והממשלה גם חילקה הטבות שונות, אשר מאז נוספו להן עוד הטבות רבות.

ראוי לציין, כי מספר פעמים בשנה, עמותות וקרנות פרטיות מקיימים אף ירידים, שבהם מוצעות אופציות שונות של התיישבות בגליל עליון. המטרה של ירידים אלו היא לא רק לתת מידע על מקומות שבהם ניתן להתגורר. אחרי הכל, כשבאים להתיישב, יש עוד דברים שצריך לדאוג להם - היכן הילדים ילמדו, היכן תוכלו לרכוש השכלה בעתיד, איזה מקומות עבודה יש היום, האם אפשר לפתוח עסק חדש באזור, וכיו"ב. הירידים מקשרים אתכם לדמויות מפתח באזור, ועוזרים לכם להתיישב ביתר קלות.

הרוב תחת המועצה האזורית

מי שרוצה לקיים התיישבות בגליל עליון, צריך גם להכיר את החלוקה המנהלית באזור. באופן עקרוני, רוב היישובים בהם ניתן לקיים התיישבות בגליל עליון, שייכים למועצה האזורית הגליל העליון, ורובם גם נמצאים בחלק המזרחי של הגליל העליון. בחלק המערבי של הגליל העליון להתיישב גם כן, אך כאן מדובר יותר על ערים ועל מועצות מקומיות כמו נהריה, עכו, שלומי, כפר ורדים, מעלות תרשיחא ועוד.