חג חנוכה ,שמותיו והרקע לתקופה

15/11/2011

א.     "חנוכה"-הפירוש המילולי הוא שימוש לראשונה ,לדוגמא,טקס כניסה לראשונה לבית חדש והשמחה המתלווה אליו.משערים כי השם "חנוכה" הוא קיצור השם המלא של "חנוכת המזבח" ככתוב בספר החשמונאים.

ב.      "חג הסוכות של כסלו"-הלוחמים המשתייכים לכוחות החשמונאים הסתתרו בהרים ולא יכלו לחוג את חג הסוכות כהלכה בגלל הקרבות. לכן הם ניצלו את העליה לירושלים והפעילויות לחנוכה של בית המקדש,כדי לחוג כהלכה את חג הסוכות, הנמשך עם העצרת שלאחריו, שמונה ימים.

ג.      חג הגבורה, חג הניצחון, חג המכבים-שמות אלה מבליטים את גבורת הלוחמים המעטים וחסרי הנשק, ואת נצחונם על העולים עליהם בהרבה בכוחם הפיסי ובנשקם המשוכלל.

ד.      חג האורים, נס חנוכה,חנוכת בית חשמונאי- גם השנה , חנוכה 2011,במעשה  הדלקת החנוכיה אנו בעצם מזדהים עם המשמעות  המסורתית של החג.

הרקע למלחמת המכבים ביוונים- תפוצת התרבות ההלניסטית

אלכסנדר מוקדון שנקרא גם אלכסנדר הגדול בשנים 356-323 לפנה"ס, כבש כמעט את כל הארצות שהיו ידועות בתקופתו. הוא חלם על ליכוד כל הארצות הללו ע"י מיזוג תרבותם עם התרבות היוונית.יורשיו, אשר יחלקו את ממלכתו הגדולה ביניהם, התפלגו בדעותים לגבי מיזוג הארצות.בית תלמי הושפע מן התרבות המצרית ובית סלבקוס שמרכזו היה בסוריה, היה קנאי לפולחן היווני. הם בנו בכל הערים מקדשים לאלילי יוון והשתדלו להטמיע דת זו בקרב ארצות אסיה. הם לא התקשו בהשגת מטרתם לגבי ארצות שהיו מיושבות בעובדי אלילים . הללו הושפעו מהזוהר של התרבות היוונית. בארץ ישראל הוקמו ע"י היוונים ערים חדשות: רפיח,עזה, אשקלון, אשדוד, יפו, עכו ועוד... בערים אילו התיישבו בני יוון שהיו איכרים חסרי קרקע במולדתם.גם במרכז הארץ התהווה ישוב מעורב של יוונים, שומרונים ויהודים.

הראשונים אשר קיבלו על עצמם מרצונם הטוב את מנהגי יוון, היו הסוחרים היהודיים שהודות לקשריהם עם סוחרי יוון, נפתחו לפניהם אופקים נרחבים אל השוק העולמי.קשרי מסחר הכריחו אותם להסתגל לעולם החדש, להחליף בגדים, ללמוד את שפת הרוב ואת מנהגיו ובמשך הזמן להתבולל, להתיוון מבלי שגזרו זאת עליהם.

גם הדור הצעיר בערים היה בין הראשונים , שהושפעו מרוח העולם החדש, רוח שפרצה סדקים מסוכנים בחומת העולם הישן. כדרך כל בני נוער, המבקשים לפרוץ מסגרות, גם הנוער העברי הצעיר הוקסם מן התרבות החדשה והחל לזלזל בדקדוקי המצוות . מה שנראה בעיני שומרי המסורת מעשה חטא , נראה בעיני הנוער העברי כקידמה, צעד לקראת תרבות חדשה.

הם פתחו בחיקוי השעשועים היווניים, הם ביקרו ב"גימנסיות" בהם הושם דגש על פיתוח הגוף ובמשך הזמן שכחו כל מידות טובות של החינוך היהודי.הם שינו עם הופעתם החיצונית את שמותיהם ליווניים, הם דיברו יוונית וחלקם החלו להאמין שהדת היהודית היא דת מיושנת. הם האמינו ברוח התרבות ההלניסטית שהיא מיזוג המזרח עם המערב.

בחלק קטן אחר של ארץ ישראל, ביהודה שהיתה מיושבת חקלאים יהודים שעבודת האדמה היתה עדיין עבורם יסוד חיי הכלכלה. האיכר הצמוד לקרקע, החי לפי עונות השנה , לא מיהר בעקבות הסוחרים והאומנים, שעקב עסקיהם שלטו בשפה הבינלאומית, יוונית, וקיבלו על עצמם גם את התורה הרוחנית ההלניסטית.

הלכי הרוח ביהודה הכשילו את תהליך ההתיוונות ופגעו קשות ביוקרתו של השלטון היווני-סורי שניסה בכוח להשליט את תרבות יוון. קומץ אנשים קטן שקם ביהודה , יצר מחתרת לוחמת ולא היסס לצאת נגד רבבות חיילים סדירים ומאומנים בקרב.