הסדרי ראיה בהליך גירושין

הסדרי ראיה הינו מושג אשר מתקשר ישירות למצב בו ההורים עוברים תהליך של גירושין וכן למצב בו מחליטים מי מההורים מקבל משמורת על הילדים המשותפים. הבסיס של הסדרי ראייה נולד למען אבות אשר רוצים לקחת חלק בגידול ובטיפול הילד ולשמור על זכות זו עד שהילד מגיע לגיל בגרות- גיל שמונה עשרה.

כאשר זוג הורים עוברים תהליך של גירושין בית המשפט מחליט מי יקבל משמורת על הילדים ובמילים אחרות, מי ההורה אשר נחשב השומר המרכזי של הילד ואצל מי הילד יגדל. מצב של גירושין יכול להוביל אל משמורת מלאה בו רק הורה אחד נחשב המטפל הראשי של הילד או מצב של משמורת חלקית בו שני ההורים חולקים את זמנו של הילד שווה בשווה ומחליטים יחדיו כל החלטה אשר מתקשרת לגידולו של הילד.

הסדרי ראייה בעצם קשורים למצב בו מתקיימת משמורת חלקית וההורה אשר לא זכה במשמורת על הילד מקבל ימים ושעות קבועים מראש בהם הילד יהיה תחת חסותו. הסדרי ראייה כוללים פגישות באמצע השבוע, בסוף השבוע, בחגים וכן בחופש הגדול.

בדרך כלל הימים יתחלקו בין ההורים שווה בשווה וכן סופי השבוע. החגים יתחלקו גם הם שווה בשווה וכל שנה ההורים יחליפו בין החגים של השנה הקודמת ומבחינת החופש הגדול יש את האופציה של שבוע- שבוע או כל הורה מקבל חודש שלם.

במצב בו הילד המשותף מתחת לגיל שש האם תקבל משמורת מלאה, אלא אם יוכח כי היא אינה אם כשירה, והאב יקבל הסדרי ראייה. בגיל צעיר הילד בדרך כלל לא ישן אצל האב והסדרי ראייה יכללו פגישות במהלך היום. בגיל מאוחר יותר בדרך כלל יקבעו הסדרי ראייה אשר כוללים הסדרי שינה וכן במקרים מסוימים גם היתרים לטיולים בחוץ לארץ, אם נשללת כל סכנה כי ההורה לא יברח עם הילד. חשוב מאוד לקבוע הסדרי ראייה גם מבחינת ההורים וגם מבחינת הילד.

מבחינת ההורים החשיבות מתבטאת במניעת ויכוחים ועימותים עתידיים ומבחינת הילד חשוב שלמרות שההורים כבר לא נשואים הילד עדיין מקבל את המסגרת הקבועה שהוא צריך בכדי לחיות בשקט ללא דאגה ולדעת כי שני ההורים שלו נמצאים בחייו.

אודות מחבר המאמר

אליקו גולד