תהליך השמת עובדים לעבודה

תהליך השמת עובדים לעבודה

ההתפתחויות הכלכליות בעשורים האחרונים הביאו את ישראל להתפתחות כלכלית נרחבת. בשוק העבודה קיימים סוגים שונים של תעשיות מתמחות, חברות מסחר ושירותים וכלכלת הייטק משגשגת. בשוק שכזה, הגורם היחיד שיכול לקשר בין העובדים המחפשים אחר מקצוע המתאים להשכלתם ולכישוריהם, לבין החברות המחפשות לאייש תפקיד כזה או אחר הוא באמצעות השמת עובדים לעבודה. כיצד מתבצע תהליך ההשמה עבור העובד ועבור המעסיק?

תהליך השמת עובדים

עובד אשר מעוניין בהתחלה או בשינוי קריירה, פונה לרוב לחברת השמה על מנת לקבל ייעוץ והכוונה תעסוקתית. בתהליך זה מתמודד העובד מול מבחנים, מבדקים וראיונות אשר בוחנים את סוגי הכישורים בהם הוא מתמחה ומקלים על השמתו בתפקיד שיתחבר גם לרצונות וגם ליכולות שלו. עם זאת, גם עובדים אשר בוחרים להחליף מקום עבודה בתחום ההתמחות שלהם פונים לחברת השמה, ועוברים את התהליך הבא:

1. מילוי קורות חיים – המועמדים נדרשים למלא טפסים מפורטים פרט לקורות החיים שלהם המתארים את כל כישוריהם, מיומנויותיהם וניסיונם במקומות עבודה.
2. ראיון ראשוני – כל מועמד אשר מתחיל תהליך של השמת עובדים לעבודה מקבל ראיון ראשוני מנציג/ת חברת ההשמה, על מנת להכיר את המועמד ורצונותיו ברמה האישית.
3. מבחנים/מבדקים – במידת הצורך נערכים מרכזי הערכה, מבדקים או מבחנים אשר בוחנים את יכולותיהם וכישוריהם של המועמדים בפרמטרים שונים.
4. קיום קשר רציף – חברות ההשמה שומרות את פרטיהם של המועמדים במאגר קורות חיים על מנת להצליב ביניהם גם עם צרכים עתידיים של חברות.
5. התאמה – במידה ומתקיימת התאמה בין פרטים של מועמד לדרישות של מקום עבודה, מבצעת חברת ההשמה את הקישור, ומוודאת כי תהליך השמת עובדים לעבודה הושלם

תהליך השמת עובדים לעבודה

התהליך מול החברות מתחיל בהבנת צרכים. חברה אשר מעוניינת לגייס עובד חדש מתבקשת לבצע הגדרה מדויקת של התפקיד המבוקש ושל הדרישות מן המועמד. חברות שלא מסוגלות לבצע תהליך זה בעצמן נעזרות בשירותים של חברת ההשמה. לאחר ההגדרה מתבצע התהליך הבא:

• איתור – סינון מועמדים רלוונטיים ממאגר קורות החיים של חברת ההשמה.
• ראיונות/מבדקים – במידה ונמצאו מועמדים מתאימים מתבצע ראיון נוסף כחלק מתהליך השמת עובדים לעבודה המסוימת.
• התאמה – במידה ומתקיימת התאמה בין המועמד לדרישות של מקום העבודה, מתבצע הקישור ותהליך השמת עובדים לעבודה מושלם בהצלחה.

אודות מחבר המאמר