ירושה זה סרט (לפעמים רע ולפעמים טוב)

מי מאיתנו שאולי קרא, שמע או ציפה, הבין בוודאי שירושה זה לא דבר כזה פשוט, בדרך כלל המילה "ירושה" קשורה (מעבר לעצב על מותו של... ומעבר לסאגות המשפחתיות סביב הכסף) לדיונים והיבטים משפטיים בדבר קיומה או אי קיומה של  צוואה  ,  מעורבות של אדם המוסמך לעניין,   עורך דין ירושה

,    והתמודדות לאורך שנים רבות עם העזבון. קיומו או אי קיומו של   עזבון  ,  משפיע על כל ההתנהלות בדבר חלוקת הירושה.

החיים הם סרט אחד גדול ואם זה לא מספיק לנו, לעיתים תסריטאים מוכשרים מחליטים לעשות מטעמים קולנועיים מסאגות משפחתיות על ירושה, צוואה, עזבון, צו ירושה וקיום או אי קיום של צו קיום צוואה, ואת בתוספת של איזה עורך דין ממולח אשר הינו  עורך דין ירושה.

בשנת 2003 יצא הסרט הדני, "ירושה" (INHERITANCE) לאקרנים. הבמאי פר פלו ביים באתגר את התסריט המדכא משהו.  הסרט "ירושה" הינו הפרק השני בטרילוגיה החברתית על המעמדות בדנמרק.

אולריך תומאסן, מגלם בסרט את כריסטופר, אחד מהבעלים למפעל פלדה (ואשר הינו דור רביעי לתעשיינים) אשר מחליט ביום בהיר אחד לפרוש מהעסק המשפחתי, לעזוב את עסקי התעשייה ולפתוח דף חדש, חיים אחרים, אין בהם פלדה ותעשייה ויש בהם יצירתיות, טעמים, אנשים ובעיקר אושר. ואכן, כריסטופר חי באושר (יחסי. כי מי באמת מאושר?) בשטוקהלם אשר בשבדיה, מנהל את המסעדה בימים (מסעדה אשר גיסו חומד, ומנסה בדרכים רבות להשתלט עליה) ואוהב את אשתו (השחקנית השבדית) מריה בלילות. לאחר התאבדותו (הדי צפויה) של אביו של כריסטופר, אימו מפעילה עליו לחצים רבים ודורשת ממנו, תוך כדי הפעלת לחצים כבדים, לחזור  לדנמרק, לעבודת המפעל – לניהול העסק המשפחתי. אשתו השבדית של כריסטופר מופתעת שכריסטופר אכו נענה לאתגר והוא אכן מגיע לדנמרק ופועל באופן יצירתי, תוך כדי היפוך כל הקיים והמוכר, וזאת בשביל מטרה אחת – להציל את המפעל מפשיטת רגל. במקביל הוא רב ריבים אין סופיים עם אשתו, קרובייו ושאר חבר מרעייו. וכך, גם בסרט נושא הירושה גורם לסאגה פוצעת, נפתלת, מעוררת, מטורפת אשר משנה את פני הדברים לעד.

אודות מחבר המאמר

בת 30+, כותבת...