דיוק בהגדרת נתונים כבסיס להוזלת מחיר מדפי האחסנה

מאת: עוזי פלג*

בעת הגדרת הנתונים הנדרשים לצורך אפיון מערכת אחסנה (מכל סוג), יש להקפיד מאד על דיוק בנתוני יחידת המטען, וגובה מפלס ראשון.

 

לדיוק בנתונים עלולה להיות השפעה לא קטנה על המחיר הסופי של המערכת, בהגדרת הנתונים יש להקפיד לא להיות בנתוני חסר (עומס מוצהר ליח' מטען נמוך מהעומס בפועל) או בנתוני עודף (עומס יח' מטען נמוך בפועל מהמוצהר), כנ"ל לגבי גובה מפלס ראשון .

הגדרת עומס המסגרות (עמודים)

העומס המרבי של מסגרת מוגדר כאשר זוג מסגרות רתום ע"י זוג קורות בגובה 200 מ"מ מהרצפה.

כל תוספת ממוצעת בגובה הרתום של 500 מ"מ מקטינה את קיבולת נשיאת העומס של המסגרת ב 500-600 ק"ג בממוצע (בפועל קיטון קיבולת העמוד לא סימטרי הולך וגדל בהתאם לגובה הרתימה) לדוגמה: מסגרת בעומס מרבי מותר של 10 טון כאשר היא רתומה לקורות בגובה של 200 מ"מ מהרצפה, מתאימה ל 8 טון בלבד,כאשר מפלס הקורות הראשון הוא בגובה של 2,000 מ"מ.

המשמעות היא שהעומס על המסגרת נשאר בפועל זהה (בהנחה שכמות המפלסים נשארת זהה), אך סוג המסגרת ישתנה לפי גובה מפלס ראשון (בשל התלות בין קיבולת המסגרת לגובה הרתימה הראשון).

אי הקפדה על האמור לעיל מתוך טעות או אי ידיעה יוביל להרכבת מסגרת עם קיבולת חסרה (הדבר אסור לבצוע,המסגרת איננה קורסת בהעמסת יתר עד רמה מסוימת, בשל מקדמי הביטחון ).

עומס מסגרת כתלות בגובה קריסה

 

גובה הקריסה מוגדר כגובה בו רותמות זוג קורות המטען הראשונות מהרצפה את זוג המסגרות זו לזו, זהו למעשה הגובה בו יקרסו העמודים כאשר תתבצע העמסת יתר מעל המותר (כולל מקדמי הביטחון).

הקשחות סיסמיות

כל מערכת אחסנה נדרשת לאשור קונסטרוקטור, אשור הקונסטרוקטור כולל גם התייחסות לעמידות המערכת ברעש סיסמי (רעידת אדמה), עמידות המערכת ברעש סיסמי מחייב בצוע הקשחות סיסמיות בהתאם להנחיות הקונסטרוקטור.

לאזור ההתקנה יש חשיבות מרכזית בסוג וכמות ההקשחות הנדרשות, בהתאם למפה הסיסמית מזהים את מקדם תאוצת הקרקע, ככל שהמקדם גבוה יותר, האזור הוא בעל תאוצת קרקע גבוהה יותר במקרה של רעש אדמה.

מערכת הקשחה סיסמית מספקת כוח בלימה לכוח אופקי בתנודות של רעש אדמה

כוח הבלימה הנדרש הכולל נגזר מהעומס האנכי המצטבר על טור רתום ברצף (בודד או כפול), סוג ונתוני מערכת האחסנה , אזור ההתקנה ופרמטרים הנדסיים נוספים.

מספר עמדות ההקשחה לטור אחסנה רתום, נגזר מכוח הבלימה הכולל הנדרש, קיבולת מסגרות האחסנה בטור, וכוח הבלימה המסופק מעמדת הקשחה אחת.

עמדת הקשחה אחת מיועדת בדרך כלל לשדה בודד, אם כי ישנה אפשרות לעמדת הקשחה שתחבר יותר משדה אחד, בעקרון ככל שרוחב השדה (אורך הקורות) גדול יותר משתמשים בעמדת הקשחה אחת לשדה.

 

עמדת הקשחה אחת כוללת: אלכסונים אנכיים לכל גובה המסגרות, מערכת האלכסונים אמורה ליצור בנקודת ההצטלבות, צומת בזווית של 90 מעלות (או קרוב ל90 מעלות), נקודת החיבור של האלכסונים לעמוד צריכה להיות קרוב ככל האפשר לנקודת חיבור הקורות, עמדת הקשחה סיסמית דורשת אלכסונים אופקיים סטנדרטים של היצרן לכל מפלס אחסנה מול האלכסונים האנכיים בעמדת ההקשחה.

עמדת הקשחה מחוזקת מאפשרת כוח בלימה של כ 4 טון מול כוח אופקי, מערכות הקשחה רגילות מספקות לרוב כוח בלימה של עד 1000 ק"ג.

במערכות אחסנה עד גובה של 5 מטר ועומס מצטבר למודול של כ 6 טון (במודול כל מפלסי האחסנה הכלואים בין שתי מסגרות) ניתן לבצע הקשחות בעזרת תברוג צמתי פינת שיניים אל העמודים.

בכל מקרה מאחר והעברת הכוחות האופקיים מתבצעת על ידי העברתם דרך העמודים לקרקע, קיבולת העמוד בנוסף לעומס האנכי אמורה לאפשר זאת.

דוגמא לחשיבות הדיוק בנתונים באפיון הציוד הנדרש

לדוגמא: מטען בפועל של 1,300,KG מוצהר כ 1,500 KG, בהנחה שיש 5 מפלסי קורות,2 משטחים למפלס, העומס האנכי "העודף" והלא מנוצל המצטבר לשדה הוא 200*2*5 כלומר 2,000 KG, בהנחה שנבחר ציוד ל 2 *1,500*5=15,000 KG, בעוד שנדרשת מסגרת של 13,000KG, הרי שיש עודף קיבולת לא מנוצלת 13% (2,000/15,000).

במידה ומפלס ראשון הוא בגובה 2,000 מ"מ, תידרש מסגרת של 17,000 KG, להבטיח את העומס המוצהר (15,000 KG), במצב דברים שכזה ישנה סבירות גבוהה שניתן היה להשתמש בעמוד זול יותר,(תחום העומס המרבי איננו אחיד אצל הספקים), פער המחיר בין מדרג באותה משפחת מסגרות עשוי להגיע למעל 20% תלוי (בפערי העומס בין המדרגים), לעתים נדרש לעבור למשפחת מסגרות רחבות יותר, כלומר ייקור נוסף של המערכת.

בפרויקט הכולל מאות מסגרות עשוי להיווצר פער כספי של עשרות אלפי ש"ח בין המסגרות הנדרשות לבין המסגרות המסופקות, אבל זה לא נגמר בזה, בהנחה שטור כולל 15 שדות, הרי שהעומס המוצהר של טור כפול הוא: 15,000*15*2=450,000KG, בפועל העומס המצטבר על הטור הוא:13,000*15*2=390,000 KG, המשמעות היא שגם עמדות ההקשחה מתייקרות בשיעור דומה, כלומר תוספת של 13% במספר עמדות ההקשחה,במידה והפרויקט מותקן באזור סיסמי גבוה, ובהנחה שפרויקט של מאות מסגרות כולל עשרות טורי אחסנה, הרי שמדובר בתוספת של עשרות אלפי ₪ בגין עמדות הקשחה עודפות.

אם נצרף עלות עודפת זו לעלות עודפת של מסגרות נגיע לסכומים גבוהים מאד אותם ניתן היה לחסוך בהגדרת נתונים מדויקת.

כל הזכויות שמורות לעוזי פלג ( UP יזמות ניהול בע"מ)

אין לעשות כל שימוש בכל מדיה שהיא בחומר הכתוב ללא אישור בכתב מהמחבר

www.uzip.co.il

אודות מחבר המאמר

עוזי פלג מנכ"ל ובעלים UP יזמות וניהול הע"מיועץ לניהול עסקי חבר בלישכת היועצים העסקייםחונך עסקי מוסמך של משרד התמ"סספק מוכר של משרד הבטחון בתחום ניהול פרוייקטים להקמת מחסניםמנכ"ל לשעבר בחברות תעשיתיות