דיני ירושות

לא משנה מה מצבנו הכלכלי, מהו הסטטוס המשפחתי שלנו ומהי סיבת המוות, כל אחד מאיתנו יכול לקבל ירושה ו/או להוריש את עזבונו לאחר מותו. לכן, דיני ירושות רלוונטיים לכל אחד ואחת מאיתנו. במאמר הבא תוכלו ללמוד את כל מה שצריך לדעת על דיני ירושות.

מהן שתי הדרכים באמצעותן ניתן לקבל ירושות?

ירושה יכולה להתקבל בשתי דרכים אפשריות: ירושה על פי דין (דהיינו, על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965), או על פי צוואה מחיים (צוואה שהמוריש ערך בעודו בחיים). מי שלא מעוניין שעזבונו יתחלק בהתאם לחוק הירושה, מכין צוואה המורה על חלוקה אחרת.

מי כשיר לקבל ירושה?

דיני הירושות מבחינים בין אדם לבין תאגיד: אדם הכשיר לקבל ירושה הוא כל מי שהיה בחיים במות המוריש ומי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש. תאגיד הכשיר לקבל ירושה הוא תאגיד שהיה כשר לזכות בנכסיו של המוריש ביום מותו או שנה ממתן צו ירושה. בית משפט יכול להאריך את התקופה הזו בשנה נוספת.

מי פסול מקבלת ירושה?

חוק הירושה קובע כי אדם שהורשע בגרימת מותו במתכוון של המוריש או שניסה לגרום למותו – פסול מלקבל את ירושתו. אך אם המוריש מחל לו בכתב או על ידי עריכת צוואה – האדם חוזר להיות כשיר לקבל את הירושה. גם אדם שהורשע על העלמת / השמדת / זיוף צוואתו של המוריש – פסול מלקבל את הירושה.

עקרונות הירושות על פי דין

·         חוק הירושה קובע כי בהיעדר צוואה, מי שמקבל את הירושה יהיה בן / בת זוגו של המוריש, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.

·         סדר העדיפויות בחלוקת ירושות: ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו של המוריש קודמים להורי הוריו.

·         אופן חלוקת הירושות: ילדי המוריש חולקים ביניהם את הירושה באופן שווה, וכך גם הורי המוריש והורי הוריו.

·         ירושות מכוח אימוץ: ילד מאומץ יורש את הוריו המאמצים כאילו היה ילדם הביולוגי, בתנאי שהאימוץ נעשה על פי צו אימוץ של בית המשפט. בנוסף, ילד מאומץ יורש גם את הוריו הביולוגיים. גם צאצאי המאומץ יורשים את המאמץ. לעומת זאת, ילד מאומץ אינו יכול לרשת את קרובי משפחתו המאמצת (דודים, דודות, סבים וסבתות) וגם הם אינם יורשים אותו.

·         זכות הירושה של המדינה: אם לנפטר אין יורשים, המדינה תקבל את ירושתו. החוק קובע כי ירושות כאלו ישמשו למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד. שר האוצר יכול להשתמש בנכסי הירושה כדי לסלק חובות שהיו למוריש לאדם, לתאגיד או לבן משפחה שאינו יורש על פי דין.

הרשם לענייני ירושה ותפקידיו

הרשם לענייני ירושה פועל מתוקף התיקון לחוק הירושה משנת 1998. הרשם מקבל לידיו את כל הבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה. הרשם בודק האם ישנם תיקים קודמים בענייניו של המוריש, האם הוא ערך צוואה והפקיד אותה, וכן דואגים לפרסם בפומבי הודעה על הגשת הבקשה. מי שמתנגד לבקשות לצווי ירושה או לצווי קיום צוואה מגיש גם הוא את התנגדותו לרשם לענייני ירושה.

אודות מחבר המאמר

עו"ד מיכל אופיר- בעלת ניסיון בעריכת צוואה תוך שמירה על האינטרסים והרצונות של בעל העיזבון