טנטרה

חלק גדול מאיתנו מרגישים בעזרת האנטואיציה שהמין יכול לעזור לנו לממש את תחושת הרצון העמוק שלנו לאהבה, לאינטימיות ולאיחוד. האם קיימת דרך להפוך את המין המשולהב להתעלסות רגישה, מדיטטיבית, אוהבת ואקסטטית, היכולה להימשך שעות ארוכות? האם אפשר להיכנס אל תוך החוויה החושנית ללא מעצורים של שיפוט, של אשמה, בושה, בורות ודעות קדומות? איך יכולים שני נאהבים לחוות אחדות קסומה?המציאות מראה כי בדרך כלל: "האורגזמה הממוצעת אורכת כעשר שניות. התדירות הממוצעת של מעשה האהבה היא פעם או פעמיים בשבוע. כעשרים שניות בשבוע, פחות או יותר דקה וחצי בחודש, כשמונה עשרה דקות בשנה. בחמישים שנה זה מגיע לכחמש-עשרה שעות. בשביל חמש עשרה שעות של אקסטזה, כמה אלפי שעות אנו מתעסקים בחשיבה על מין, לדאגה בבכל מה שקשור למין לפנטזיות על מין, לרצון העז למין, לתכנון מין?" (מתוך: "אורגזמה מינית מורחבת" / אלן ודונה בראוור.)

באורגזמה מינית רגילה אנו נפגשים כשתי ישויות מרוגשות – מתוחים ומלאי התרגשות, יש שיא ברור ולאחריו ירידה חדה. באקט הרגיל אין אתה יכול, כגבר, לקיים יחסי מין הרבה פעמים מכיוון שאתה מאבד אנרגיה וגופך צריך פרק זמן מסוים כדי להיטען מחדש. האורגזמה הטנטרית היא מדיטציית התרגעות עמוקה – מיזוג עמוק  –  יש הקוראים למצב זה בשם "אורגזמת עמק". הטנטרים הקדומים כבר ידעו אז את מה שידוע במערב רק בשנים האחרונות – שיש אפשרות להגביר את המצב האורגזמי ולהאריך את משך מעשה האהבה.

מבחינה פיסיולוגית אותם טנטרים גילו שעבור גברים הצימוד הרגיל שבין רפלקס האורגזמה לפליטת זרע לא חיב לקרות (שכן שתי התופעות נגרמות על ידי מנגנונים עצביים שונים, כידוע היום ממחקרים רפואיים). הם ידעו גם על "הנקודה הקדושה" בנרתיק האישה, שגירויה עשוי להביא להעצמת האורגזמה הנשית בעת יחסי מין (כיום ידועה נקודה זו כ"נקודת הג'י", ע"ש הגניקולוג פון גראופנברג – בליטה בתקרת הנרתיק של הרקמה הספוגית שמסביבו, העשירה מאד בקצות עצבים). כדי לייצר תגובה אקסטטית יש להגיע לרמות גבוהות של ריגוש מיני תוך הרפיה של שרירי רצפת האגן ונשימה עמוקה ואיטית, תוך תרגול מנטלי של העלאת ה"קונדליני"/"פראנה" למרכזי האנרגיה (צ'אקרות) הגבוהים.הטנטרה ראתה באיחוד המיני אמנות מקודשת שיש ללמדהללמוד אותה.

כדי להיות טנטריים נדרשו האוהבים להיות בקיאים במגוון מיומנויות כמו שיחה ותקשורת (גם בענייני מין!), ריקוד, טקסיות, עיסוי, הכנת מרחב מקודש (נרות, קטורת, פרחים, מוסיקה) היגיינה, נשימה ומדיטציה. כאשר אנו לומדים את האמנויות הארוטיות בדרך זו, מתרחש ריפוי עמוק של המיניות, האהבה והתודעה - ההווייה.

מהו בסיס הטנטרה?הטנטרה מעודדת את התשוקות הטבעיות שלנו ומלמדת אותנו איך להשתמש באותן תשוקות ולהתמירן לדרגות מודעות גבוהות יותר. בתרגול יוגה מנתבים ומזרימים את האנרגיה הפיסית כדי להגיע לרמות תודעה גבוהות, בתרגול טנטרי משתמשים בניתוב האנרגיה המינית/חיונית כדי להגיע לאותם מחוזות. בטנטרה לא מתייחסים לגוף או למיניות כאל משהו "נמוך" ולרוחניות או התודעה כמשהו "גבוה" – הכול קדוש - כל עוד איננו פוגעים באדם אחר. האקסטזה המינית והאקסטזה הרוחנית הן שתי ההצדדים של אותו המטבע, שני הצדדים של משוואה אחת שיוצרת חיים שלמים.  "הגבירו את הנאתכם עד שיא עוצמתה, ואחר כך עשו בה שימוש כב'דלק רוחני' ". (טנטרה/פיליפ רוסון, 1973; עברית: 1996).

בבסיסה של הטנטרה עומד העיקרון, שהיקום הוא יצירה – יצירה של תשוקה בין הזכרי והנקבי.  אצל האדם,  אנרגיה יצירתית זאת מתבטאת באנרגיה המינית/חיונית. ההתייחסות ליצר המיני חורג מהתחום הצר של יחסי מין ונחשב כאנרגיה היסודית של החיים ("קונדליני", מושג הדומה למונח הפרוידיאני "ליבידו").רוב החסימות האנרגטיות שלנו נובעות ממטענים רגשיים שליליים בנושא המיני אשר יוצרות באופן בלתי נמנע פחד, כבר מהילדות המוקדמת, ומועבר הלאה מדור לדור. התניה זו פוגעת בחיוניות המינית שלנו וביכולתנו להתענג, לאהוב ולכבד זה את זו. מחקרים בנושא מיניות האדם, החל מדו"ח קינסי, גילו לדוגמא כי חלק גדול מהנשים לא חוו אורגזמה בעת יחסי מין, וחלק ניכר מהגברים סבלו מאין אונות או משפיכה מוקדמתאי אפשר להבין טנטרה דרך תיאוריה בלבד. ספרים, הרצאות ויידע תיאורטי תומכים בהתנסות החווייתית ולכן  לימוד טנטרה מתרחש רק דרך החוויה וההתנסות הכולל טקסים טנטריים, תרגול אנרגטי ומדיטטיבי.במקורותינו, כמו ב"שיר השירים" אנו מגלים כמיהה רוחנית באמצעים ארוטיים, אך ייחודה של הטנטרה הוא בכך שהוסיפה גם תרגול חווייתי.

טנטרה מלמדת תחילה איך לנוע בתוך המין, איך להכיר אותו, איך להרגיש אותו ואיך להגיע לאפשרות העמוקה ביותר הטמונה בו, לשיא – איך למצוא את היופי המהותי, השמחה המהותית והאושר שטומנים בו... [שכן] באורגזמה מינית עמוקה לא המין הוא שמעניק לך אושר – המין הוא רק מצב שבו זה קורה. משהו אחר מעניק לך את האקסטזה ודבר זה מורכב משלושה גורמים, אשר ללא התנסות הם יהפכו למושגים חסרי משמעות: ראשית, העדר זמן – במין אנו מתעלים מעבר לזמן, הוא אינו קיים, הזמן חדל להתקיים עבורנו, אין עבר, אין עתיד. רגע זה עצמו, כאן ועכשיו, הוא הרגע הממשי היחיד. שנית, במין אתה מאבד את האגו שלך, אתה ואהובתך אבדתם בתוך מציאות [אחדותית] חדשה... ושלישית, במין אנו טבעיים – החזות החיצונית, הפנים, החברה, התרבות, הבגדים, הלכו לאיבוד. אתה חלק מן הטבע, מהיקום. שלושת הדברים הללו מעניקים לנו אקסטאזה – המין הוא רק המצב שבו זה קורה באופן טבעי". (אושו – טנטרה רוחניות ומין; עברית: 1997).

טנטרה היא פולחן הודי עתיק בן למעלה מ-2000 שנה, שהתפתח בצורה עצמאית לצד התפתחותן של הדתות ההודיות, אך איננה דת, ובניגוד לבודהיזם הטנטרה איננה דרך מחשבה הגיונית. להיפך, הטנטרה רואה בחשיבה ההגיונית, הרציונאלית את אחת הסיבות העיקריות לאומללות. התרגולים הטנטריים החווייתיים נועדו לעקוף את השכל (Mind) להתמקד בפעולה אקטיבית ולסמוך על החושים והקול הפנימי. בהודית עתיקה (סנסקריט) משמעות המילה טנטרה הינה "מטווה"/ "מארג" או "התרחבות".

אודות מחבר המאמר

חייה כספי: מנחת סדנאות טנטרה