פסיפסים מאריחי קיר

מאחר שפסיפסים אלה הם בעלי משטחים חלקים שקל לשמור על ניקיונם, הרי שנוח מאד לנצל אותם לשימושים מעשיים. הם מתאימים מאד לשמש כלוחות לכסאות עץ קטנים, שרפרפי עציצים, ושולחנות גינה מכל המינים.

את בחירת האריחים הצבעוניים הרצויים נעשה באחד המחסנים הגדולים לחמרי בנין עדיף בעזרת קטלוג, הנותן את הצבעים השונים. נניח את האריחים זה ליד זה ונבחר לנו את הצבעים המתמזגים יחד להרמוניה נאה. פסיפסים קטנים או משטחים התופסים מקום קטן יותר במדגם, יכולים להיות בצבעים עזים יותר מאלה המשתרעים על מקום נרחב.

הכנת אבני הפסיפס מן האריחים השלמים היא פשוטה, אך לוקחת די הרבה זמן. תחילה נחרוץ את האריחים בעזרת חותך זכוכית בעל גלגל-פלדה. הרווח בין הקווים ייקבע בהתאם לגודל הרצוי של האבנים בדרך כלל יהיה הרווח 7 עד 10 מ"מ. לאחר החריצה נשבור את האריחים לפסים פסים בעזרת קרש עץ. כדי למנוע שבר מיותר לא נשבור את הפסים לכל רוחבו של האריח, אלא נחלק אותו תחילה לשנים או שלושה חלקים. את הפסים המוכנים נחלק לאבנים בודדות בעזרת צבת-חיתוך. נקפיד לשמור גם על החלקים הבלתי ישרים המתהווים תוך כדי עבודה. את האבנים נמיין לפי הצבע בקופסאות שונות. דבר זה יקל עלינו אחרי כן, כאשר ניגש לסידור המדגם.

לצורך בניית הפסיפס נכין לנו מסגרת עץ או תבנית עץ עם שוליים בגובה של 18 מ"מ בערך, בגודלו של המדגם. נניח את המדגם לתוך המסגרת ונתחיל לסדר עליו את האבנים. לשם עיצוב עקומות נשתמש באבנים משולשות או אבנים דמויות טרפציה. לאחר השלמת הסידור נדביק על הפסיפס יריעת-פלסטיק. לאחד התייבשות הדבק נניח לתוך המסגרת לוח קרטון המתאים לתוכה בדיוק ונהפוך את כל העבודה על הצד השני. על הצד האחורי ניצוק עתה את שכבות-הטיח, כמוסבר להלן:

לשם חיזוק אבני הפסיפס נכין לנו בראש וראשונה עיסה דמוית דייסה או משחת שיניים ממלט לבן. נלחלח היטב את המשטח האחורי של אבני הפסיפס וניצוק את העיסה. שהכנו אל תוך הרווחים שבין אבני-הפסיפס. אחרי-כן נחלק את העיסה על פני כל המשטח האחורי בעזרת לוחית-עץ קטנה. על פני משטח זה נניח רשת תייל מוכנה מראש בעלת משבצות של 5 עד 20 מ"מ, ונמלא את כל עומק המסגרת בתערובת בטון,  את תערובת הבטון נכין ממלט אפור רגיל וחול-בניה מנופה, לפי יחס של 1:3. תחילה יש לערבב את החומרים היבשים ולהוסיף את המים רק אחרי־כן. את יציקת הבטון ­יש לעשות בעת שהשכבה שמתחתיו איננה עוד לחה יתר על המידה, אך גם לא יבשה לגמרי. את משטח הבטון אנו מיישרים על ידי מקל עץ ישר, שאיתו מחליקים את החומר על גבי המסגרת. לאחר יבוש של 12 עד 24 שעות, רצוי מאוד לחזור וללחלח (להרטיב מעט) את המשטח. לאחר יומיים אפשר להפריד את המסגרת מן הפסיפס המוכן ולהניח את הלוח על צידו האחורי, כשהמדגם פונה כלפי מעלה. נסיר את יריעת הפלסטיק מעל המדגם — והפסיפס המוכן מונח לפנינו. לבסוף כדאי לסתום את הפרצות והרווחים שנותרו על ידי צמנט-שיש, שאותה נבחש במים ונמרח במטלית לחה, לאחר זמן קצר אפשר למרק את הפסיפס המוכן במטלית יבשה.

פסיפסים מאבנים טבעיות נראים יפים יותר כאשר כל אבן עומדת בפני עצמה והרווחים ביניהן אינם ממולאים. משום כך נוותר על מילוי הרווחים במלט לבן.

יופיין של האבנים הצבעוניות בולט במיוחד כאשר הן לחות. מראה דומה נוכל להשיג גם על ידי כך, שנמרח את פסיפס האבן בשעווה ונמרק אותו במטלית צמר. גם השעווה, בדומה ללחות, מדגישה את עוצמת הצבעים ומקנה לתמונה כולה מראה מרהיב.

מי יעשה פסיפס יפה יותר? למי כישרון טבעי? אורחן מצפה הראל מציע שעות של פעילויות לילדים עבודות יצירה והנאה, בלב הנוף המדהים של אורחן מצפה הראל. אתר שיש בו הכול, לגדולים ולקטנים. אורחן מצפה הראל החוויה המשפחתית המושלמת פעילות משפחתית מושלמת ופעילויות לקבוצות, לגדולים, לקטנים ולזוגות רומנטיים לכל השנה.

אודות מחבר המאמר

אורחן מצפה הראל