המאזנים הרבעונים מתחילים להתפרסם

תוצאות הרבעון השני של החברות הגדולות במשק מדרדרות את מצב המשק הישראלי והגרעון בהכנסות המדינה.

נכון, חברות הענק לא משלמות מס הכנסה כמו שאר החברות או העסקים במשק, אבל עד לפני שנה שנה וחצי הם היו המסחטה של תשלומי המיסים למדינה. הדוחות הרבעוניים והשנתיים של השנה וחצי האחרונה רק מדרדרים את המצב מטה.

אנחנו מדברים על אפריקה ישראל שהפסידה 800 מיליון שקל ברבעון השני, הוט שהפסידה 39 מיליון שקל ברבעון, בזן שהפסידה 100 מיליון דולר דלק רכב שהפסידה 60 מיליון  ברבעון, לעומת זאת צופים כי הבנקים יציגו רווח יציב של 1.8 מיליארד שקל. (איך לא כול המדינה מקטן ועד גדול שייכים לבנקים) אבל לנו חשוב מאד שהבנקים ישמרו על הלימות ההון שלהם ויהיו חזקים דיים בשביל לא להצטרך גם כן עזרה ממשלתית..

איך שלא יהיה ולאן שלא נסתכל המיתון כבר כאן ועכשיו. המשק כולו בנסיגה, וכול ההכרזות וההכנות שאנו נחשפים בתקשורת בנושא כן מלחמה לא מלחמה אם אירן לא מוסיפה כלל וכלל ליציבות הכלכלית שלנו ולחוסן השוק. ניקח גם את המצב הביטחוני מול סוריה, חיזבאללה ומצריים הלא יציבה ונשקף תמונה גרועה עבור היציבות הכלכלית הישראלית.

בכלל, אם מדברים על כלכלה, אז כלכלה זה לא רק החברות הגדולות עם ההפסדים האדירים שיש מהיכן לשלם אותם, אלה מדובר על מאות אלפי בעלי עסקים שמתמודדים יום יום עם מציאות קשה ובלתי מתפשרת על קיומם והישרדותם.

כ-יועץ עסקי אני לא רואה כתובת על הקיר שיש להפנות אליה את התסכול הנוראי שעוברים בעלי העסקים והחברות  בישראל שאין להם כיסים עמוקים בכדי לכסות הפסדים,  השאלה הנשאלת האם יכולנו ללכת נגד הזרם של הכלכלה החופשית, הקפיטליסטית? מה? היינו נשארים בכלכלה סוציאליסטית?, הרי אנחנו מדינה נהורה, שהתפתחה התפתחות מרשימה ב- שנות קיומה ובטח לא היינו רוצים להיות מפגרים אחרי העולם, ההפך המטרה הייתה להוביל ביחד עם כולם. רק שהשפע, הריבוי, ופתיחת השווקים היצרניים החדשים שקודם גידלו אורז למחייתם ועכשיו הם מוכרים את תוצרתם בכול תחום לכול העולם. זה מה שהביא את הכלכלה העולמית למיצוי. עם הגידול הטבעי במדינות המערב מגיע לעד 3% אזי במדינות המזרח הוא בדיוק כפול ואף יותר. צריך להודות המזרח ריסק את כלכלות העולם. ועדיין לא דיברנו על התפתחות המזרח, ויאטנם למשל, עוד מדינה שהולכת לכבוש את שווקי העולם ולהציף במוצרים.

כ-יועץ עסקי אני די חושש ממה שקורה היום בישראל, אני לא רוצה לדבר על העולם, כי אף מדינה לא נמצאת בסיטואציה שכול גבולותיה אויבים לה, ואין לה אלה לסחור עם שאר ארצות העולם כאשר המחירים אינם אטרקטיביים כתוצאה ממרחק, תחרות, ושפע הנובע כולו מהמזרח.

יועץ עסקי די שובר את הראש היום כאשר הוא בא לחברה כזאת או אחרת בכדי להנפיש בה חיים ולהוביל אותה במסלול של הישרדות כלכלית, עם מוטיבציה והליכה בין טיפות הגשם גם להרים את הראש. אך הדבר הולך ונהייה יותר ויותר קשה. לא שזה בלתי אפשרי כי חפצי חיים אנחנו. אבל המשימה היא אדירה.  

אודות מחבר המאמר

דורון עמית, יועץ עסקי, ייעוץ עסקי, יועץ עסקי לעסקים קטנים, יועץ אסטרטגי