מבחן אמיר - להקלה בתואר

למה לי מבחן אמיר?

מבחן אמיר להקלה בתואר

אנגלית נחשבת היום לשפת אם או לשפה שנייה במרבית מדינות העולם. אנגלית היא השפה השולטת בעולם התקשורת, בעולם התאטרון, בעולם המדע וכמובן באקדמיה. תארים רבים הנלמדים במכללות ובאוניברסיטאות השונות בארץ מבוססים רובם על השפה האנגלית. הספרים הם באנגלית, המצגות הן באנגלית, ולעיתים אף ההרצאות מועברות במלואן באנגלית.

מבחן אמיר הוא מבחן הבודק את יכולות הסטודנט בשפה האנגלית. המבחן בודק את יכולת הקריאה וכן הבנה רחבה של אוצר המילים. מבחינת מוסדות הלימוד, הידע בשפה האנגלית הוא ערובה להצלחה במהלך הלימודים בתואר, ומבחן אמיר הוא הכלי הטוב ביותר על מנת לבחון זאת.

מבחן אמיר לפטור מקורסים באנגלית

מבחן אמיר הוא מבחן אמריקאי. מתכונת המבחן דומה למתכונת של פרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית. המבחן נמשך שעה ורבע ללא הפסקה, והוא כולל 3 פרקים. במבחן מופיעות שאלות ב-3 סוגים: שאלות השלמת משפטים, שאלות ניסוח מחדש ושאלות הבנת הנקרא. במהלך המבחן לא ניתן להשתמש במילון, ולכן ידע מוקדם רחב באנגלית ואוצר מילים עשיר הם המפתח להצלחה בבחינה.

ציון מבחן אמיר נע על סקאלה של בין 150 ל-250. לפי הציון במבחן ייקבע לכמה קורסים באנגלית יחוייב הסטודנט לגשת במהלך הלימודים. ברוב מוסדות הלימוד, ציון נמוך מ-100 יחייב את הסטודנט לגשת ל-3 קורסים או יותר במהלך התואר. ציון של 100-119 יחייב את הסטודנט ל-2 קורסים. ציון של 120-133 מחייב לגשת לקורס אחד בלבד, וציון של 134 ומעלה מקנה פטור מלימודי אנגלית. כלומר, נבחן שקיבל ציון פטור לא יצטרך לגשת לאף קורס באנגלית במהלך כל התואר.

פטור באנגלית הוא החלום הורוד של כל סטודנט, מכיוון שקורסי החובה באנגלית נחשבים לקשים ומייגעים. הקורסים הם קורסים סמסטריאליים של 4 שעות שבועיות והם כוללים מבחנים ומטלות. כמו כן, על כל קורס חובה באנגלית יש לשלם תשלום נוסף מעבר לשכר הלימוד, שנע בין 700 ל-1500 שקלים. מבחן אמיר הוא הדרך הקלה והפשוטה ביותר לקבל פטור.

סטודנטים שניגשו לבחינה הפסיכומטרית יכולים לקבל פטור מקורסים באנגלית על סמך הציון שלהם בחלק האנגלית בבחינה. אולם, אם הציון שלכם באנגלית בפסיכומטרי לא היה גבוה, ניתן עדיין לגשת למבחן אמיר. שימו לב, סטודנט שניגש לפסיכומטרי ולאחר מכן למבחן אמיר יכול רק להרוויח מכך, מכיוון שהציון הגבוה מביניהם הוא הציון הקובע מבחינת רמת האנגלית.

אודות מחבר המאמר

מוטי ביטון