החלפת מפרקים: החידושים אחרונים בתחום

הרפואה המודרנית מתקדמת ומתפתחת בכל רגע, וגם בתחום הניתוחים להחלפת מפרקים עדין יש שיכלולים וחידושים גם לאחר חמישים שנות ידע וניסיון מצטבר. המטרה בחידושים אלו היא לאפשר לחולים לחזור לחיי שיגרה כמה שיותר מהר לאחר הניתוח ולשמור עליהם לזמן ארוך ככל הניתן.

ניתוח להחלפת מפרק הירך או להחלפת מפרק הברך מהווה דרך טיפולית מקובלת אצל חולים הסובלים מהרס של הסחוס במפרק. חלק מהסיבות להרס או פגיעה בסחוס הן: מחלות ריאומטיות, מחלות ניווניות, פגיעות תראומטיות ועוד. מחלות אלו גורמות לכאבים  עזים באזור המפרק, הקרנות של הכאב לרגלים ולגב, להגבלה בתיפקוד ותזוזה. בשלבים המתקדמים יותר תיתכן צליעה ופגיעה כמעט מוחלטת ביכולת התנועה של המפרק הפגוע. מפרקי הברך והירך הינם המפרקים החשופים ביותר לעומס בגוף האדם ולכן הם גם הפגיעים ביותר. המפרקים הללו נושאים בכל משקל הגוף ואחראים על כל תנועה, סיבוב והרמה. טיפולים שמרניים יכולים להוות פטרון זמני, אך הם אינם יכולים לעצור את התדרדרות מצבו של המפרק, ובסופו של דבר החולה יזדקק להליך כירורגי.

הצלחה בניתוחים להחלפת מפרק נמדדת בשני אספקטים: הצלחה בהליך הכירורגי עצמו- מיזהור הנזק הנגרם לריקמות סביב המפרק, הפחתה של הדימומים ומניעה של זיהומים באזור המנותח. הצלחה בניתוח תביא את המטופל להליך שיקום קצר יותר ולחזרה מהירה יותר לתפקוד מלא.

האספקט השני הוא הצלחה לאורך זמן. כמו המפרק המקורי, גם המפרק המלאכותי חשוף לשחיקה ולבלאי במהלך הזמן. הישחקות המפרק המלאכותי עלולה לגרום לתגובות דלקתיות ברקמות ובעצמות מסביב, ואף להוביל להתרופפות, כאבים ולבסוף לניתוח חוזר, לכן חשוב מאוד שהמפרק המלאכותי יהיה באיכות גבוהה וההליך יבוצע ללא דופי.

הפיתוחים והשיכלולים בשנים האחרונות בתחום הניתוחים להחלפת מפרקי הברך והירך מכוונים לשיפור הטכניקה הכירורגית והפיכתה לכמה שפחות טראומטית, ובמקביל לשיפור העיצוב של התותב ועמידותו למעמסות ופעולות לאורך זמן.

טכניקה כירורגית: בשנים האחרונות התפתחו מספר גישות כירורגיות השואפות להקטין את הנזק הכירורגי (Minimally Invasive Technique), לשמר כמה שאפשר את הרקמות הרכות מסביב למפרק, הקטנת הצלקות וקיצור תקופת ההחלמה.

עיצוב השתל: כחלק ממגמת ההתפתחות וההשתכללות,  ישנם עיצובים חדשים לתותבים לפרקי הברך וגם למפרקי הירך. כיום, בניתוחים להחלפת מפרק הירך, משתמשים בתותב בעל ראש גדול המשפר את היציבות של המפרק ובכך מפחית את השחיקה באופן משמעותי. לאחרונה אף פותחו תותבים של עצם הירך שאינם נכנסים לתעלת העצם אלא ננעלים בחלק המקורב למפרק (Proximal stem). השיפורים בתחום מפרקי הברך מכוונים לשיפור היציבות וטווח התנועה של הברך,  ולהאטת תהליך השחיקה של המפרק המלאכותי.

במשך תקופה ארוכה החומרים מהם פותחו התותבים היו מתכת ופלסטיק. השתלים הנפוצים יותר היו עשוים בשיטה של מתכת על פלסטיק (Metal-On-Polyethylene), כשלאחרונה פותחו תותבים מסוג מתכת על מתכת (Metal-On-Metal). שתלים אלו, גם אם סיפקו עמידות לשחיקה ותפקוד ארוך טווח, לא תמיד היו מספקים. הקושי במציאת הנוסחה המנצחת טמון במבחן התוצאה, והתוצאה בניתוחים אלו נמדדת לאורך זמן. כיום, סוג התותב המועדף הוא מסוג הקרמיקה על קרמיקה (Ceramic-On-Ceramic), החומר הקרמי, כמשטח מגע, מאפשר תוצאות בטוחות וטובות יותר לטווח הארוך.

הגיוון בסוגי התותבים השונים בשוק כיום, מאפשר התאמה מירבית ואופטיפלית לכל מטופל באופן ספציפי, לכן חשוב מאוד לבחור את המנתח הנכון שיוכל לספק את הניסיון והאיכות הדרושים.

אודות מחבר המאמר

ד"ר קזנסקי איגור

אורטופד מנתח מומחה

מומחה בהחלפת מפרקי ירך וברך

www.dr-kazansky.com