שחקן - ככה תמצא עבודה בקולנוע!
איך להיות שחקן בישראל?
לפני שאתחיל במאמר עצמו הייתי ממליץ לכולכם לעשות ניסויי קטן לבדיקת המצב בשוק. כנסו לאתר תעשייה.קום ותלו מודעה שאתם מחפשים שחקן לסרט. חברים, עשיתי את זה והתוצאה הייתה שבמשך פחות משבוע הוצפתי במאות פניות משחקנים. חלקם היו שחקנים שאשכרה עובדים בטלוויזיה בסדרות מוכרות ותנאי השוק הכריחו אותם לענות למודעה שלי.
מצאתי את עצמי ביחד עם הבמאי סורקים את מאות הפניות ומחליטים מי יגיע לאודישן ומי לא. האבסורד היה שהחבר'ה הכי פחות מנוסים היינו אני והוא ושמונים אחוז מהמועמדים היו או בסטטוס שלנו או כמה שלבים מעלינו ומפאת צנעת הפרט לא אזכיר שמות, והיו שם שמות! ועדיין עלינו, הסטודנטים וחצי, הוטלה המשימה של לסנן את השחקנים.
מהר מאוד מצאתי עצמי עם המון "כוח" בידיים ולראשונה בחיי מצאתי עצמי בתפקיד הבוס הגדול נלחם לא ליפול בפינה של עבד כי ימלוך. כאב לי על אותם שחקנים, סך הכול מצבם של רובם כמצבי והכי גרוע, רובם שלחו לי אחלה סרטונים. הם באמת שיחקו טוב. קטונתי מלזהות את הכוכב נולד הבא אך אפילו לסרדין כמוני הייתה היכולת לזהות שמרביתם של החבר'ה הללו יכולים אם לא להעמיד סרט אז לפחות להיות אחלה תפקידי משנה. סרט הפיצ'ר שפרסמתי בזמנו היה סרט ללא תקציב ובפרסום לא הסתרתי את העובדה – מה שלא מנע מהמייל שלי לקרוס.
במהרה איבדתי שליטה וכבר לא זכרתי עם מי דיברתי ומה הבטחתי, בשלב ההוא כבר מצאתי עצמי בקשר עם סוכני שחקנים שחלקם ממש עשו עבודה יפה וליהקו לי פרצופים שהתאימו בול. תהיתי לעצמי, האם ככה חיים שחקנים? האם כל טירון שהחליט לביים סרט כל כך מהר מוצא עצמו על כס המלך ומכריז בקול לנערים שישחקו בפניו? חלקם נסע לאודישנים בכמה אוטובוסים בידיעה שלא אשלם להם את הנסיעות ובזבז חצי יום בתחרות עם שחקנים נוספים כדי שהוד מעלתו יכריז מי מהם הכוכב נולד הבא.
תחשבו על אותם השחקנים שנאלצים להופיע מול אדם שלא למד יום בחייו משחק ובמקרה הטוב ביים שחקן או שניים בהיותו סטודנט לקולנוע. אם חשבתי עד אז שחייו של התסריטאי קשים, הבנתי שלהיות שחקן בישראל משמע להיות בובה על חוט.
הרבה שחקנים יודעים לשחק אבל לא הרבה במאים יודעים לזהות מי יודע לשחק. אם סיימתם בית ספר למשחק סביר להניח שאת העבודה אתם יודעים אך רובכם לא ממש מצליח להתפרנס מהמקצוע. במחקרי הקטנים לגבי הפקת סרט עצמאי נחשפתי לדוב סימנס שהסביר את כל התורה על רגל אחת ונתן לי קונטקסט לפיו אני עובד שמכיל בחובו את הכוח שיש לשחקן ואליו אינו מודע!
על רגל אחת התעשייה עובדת ככה. פתאום קם אדם בבוקר הוא מחליט שהוא תסריטאי ומתחיל ללכת. השלב הראשון הוא נזרק על ידי המפיק מהסיבה הפשוטה שהוא לא מפורסם. סוף סיפור! לאחר מספר מיילים וטלפונים הוא איכשהו מצליח להשתחל לפגישה עם אותו המפיק ומשם רוב הסיכויים שייזרק.
אותו תסריטאי מחליט לא לוותר ומחליט שאם אין אני לי מי לי ומחליט להפיק את הסרט בצורה עצמאית. יצא ואותו אדם התברך בחזון אמיתי ועור של פיל והוא מצליח לגייס כמה גרושים ולהפיק את הסרט. עתה אותו תסריטאי שכבר הפך לבמאי ומפיק מגיע לבוס האמיתי של התעשייה והוא – חברת ההפצה!
את חברת ההפצה מעניין רק דבר אחד איזה מפורסם יש בסרט שלך שיביא רייטינג? או לחלופין האם הסרט שלך זכה בפסטיבל קאן,סנדנס,ברלין,טורנטו ופה בערך נגמרת הרשימה. הסבירות הוא שהסרט לא זכה ואז ניגשים לדבר האחרון שיכול להציל את הסרט והוא – האם יש לך סלב כולשהו? אם התשובה היא לא, הבעיטה שתחטוף תהיה כל כך גדולה שלאחר שתסים להתגלגל במדרגות ולהכות על חטא לא תעז מעולם לעשות יותר סרט גם אם יהיה לך תקציב ולא יהיה!
הסיבה שחברת ההפצה רוצה סלב בסרט שלך היא משום שהבוס של לברת ההפצה הן אולמות הקולנוע. אכן כן, אולם הקולנוע הוא הבוס האמיתי של העסק הזה וכדי שאולם הקולנוע, שכל תפקידו בעולם הוא להשכיר כיסאות ולמכור פופקורן, יהיה מעוניין בסרט שלך הוא חייב להיות בטוח שיבואו צופים שכן את סידור העבודה השבועי תופס ספיידרמן 9, באטמן 8 ורוקי 16 שמתאר את רוקי בלבואה בבית האבות חובט בסבא של מייק טייסון.
את אולם הקולנוע מעניין דבר אחד והוא האם הסרט שלך הוא טוב! סליחה...את אולם הקולנוע לא מעניין הסרט שלך ובעל האולם הוא האחרון שיודע איזה סרט הוא טוב ואיזה לא. האיש נדל"ניסט! יש לו חליפה, משקפיים וסיגר – התוכן של הסרט שלך לא מעניין אותו.
מה כן מעניין אותו? התשובה לכך פשוטה – האם לסרט שלך יש תקציב פרסום? ואם כן כמה? תקציב הפרסום זה אותם שלטי חוצות שאנו רואים בכבישים, אותם פרומיאים בטלוויזיה בהם אושרי כהן דופק את המצח בבופור וצוער שהוא לא יכול לעזוב את ההר הזה.
את אותו תקציב הפרסום שמונה במינימום כמה מאות אלפי שקלים מממנת חברת ההפצה. השאלה הראשונה של חברת ההפצה תהיה מי השחקנים המפורסמים בסרט שלך? אין – ביי! יש - מי? זהו כוחו של השחקן!
אגב...סטטיסטית מה שלא ידענו הוא שרוב הסרטים שבקולנוע בכלל מפסידים כסף. את הכסף האמיתי הסרט עושה כשהוא מגיע ליס ווי או די. אך אלו רוצים שאנחנו המנויים נקבל סרטים שנתפסים אצלנו כטריים היישר מהתנור מאחר שאלו ממחזרים לנו סרטים וכל כך עולים לנו על העצבים שאנחנו מתנתקים מהם כל שני וחמישי וחוזרים אחרי שהמתחרים שלהם הרגיזו אותנו באותה המידה.
הסיבה שסרטים בכלל מופיעים בקולנוע היא משום שמבחינת חברות הכבלים ככה הסרט מפרסם עצמו ומחנך את הקהל שאותה חברת כבלים מביאה לו סרט טרי מהתנור ועוד בשליש מחיר ממה שעד לפני שבוע הוא עלה להם בקולנוע. זה עסק וככה הוא עובד. פרסום-פרסום-פרסום.
אוקיי...אז צריך להיות מפורסם, מלבד להמחיש איך זה עובד לא חידשתי כלום לאף אחד ובייחוד לו לשחקן המתחיל שמגיע בלית ברירה לאודישנים אצל אנשים לא מיומנים שאומרים לו שהוא משחק לא טוב ומזבלים לו את הקופסא עם דעותיהם הפרימיטיביות.
אז מהו הכוח האמיתי של השחקן המתחיל? אתם השחקנים יודעים לדבר, בדרך כלל אתם נראים טוב או נאה לכל הפחות אבל בעיקר יש לכם נטייה להסתובב במקומות, לראות ולהראות. אתם השחקנים צריכים לתפוס את התסריטאי המתחיל ולבקש ממנו לכתוב פרק לסדרה, כל סדרה – מה שבא לו.
אותו תסריטאי שבדרך כלל יהיה נטול סוכן בדרך כלל ישלוף לכם חומרים שכבר עשה בעבר. תציצו, תבדקו מה מעניין אתכם לעשות וביחד עם התסריטאי תגישו למישהו וותיק מבפנים תמורת כמה מאות שקלים.
זה יכול להיות במאי מוכר או תסריטאי מצליח או מורה לתסריטאות שאת שמותיהם תוכלו להשיג באתר קולנוען או תעשייה קום. זה לא אמור לעלות מעל חמש מאות שקלים. תתחלקו עם התסריטאי חצי חצי ובכך הפכתם בן רגע לשותפים מלאים בזכויות על הפרוייקט אלא אם יתעקש לשלם בעצמו שזה עוד יותר טוב מבחינתכם. לאחר מספר ימים הללו יחזירו דף עם הערות והתסריטאי ייגש לשכתוב.
לאחר שזה יסיים לעמול על הפרק, תשלחו שוב לאותו האיש ובגדול יתחיל פינג פונג בין כולכם ובו תעמדו על טיב התסריטאי שבאמתחתכם. האם הוא רציני ומוכשר או לא. במידה ולא לכו למישהו אחר ותתחילו הכול מהתחלה. לבסוף יהיה לכם בידיים תסריט טוב. אני לא מדבר כרגע על פיצ'ר אלא על פיילוט לסדרה.
לאחר מכן הסבירו לאותו התסריטאי על חשיבותו של הסלב שקראתם כאן במאמר ועל איך זה עובד – אני מבטיח לכם שהוא לא יודע ואינו מכיר את המידע הכולל כפי שמוצג כאן. לאחר שהפחדתם אותו קצת עם המציאות הסבירו לו שיש לכם שם או שניים שנראה לכם שתוכלו לצרף לפרויקט, כמובן בתנאי שתשחקו בתפקיד משמעותי.
לאחר מכן לכו לאחד הסלבים – אתם מכירים אותם, אתם שחקנים! ואם אתם לא מכירים אותם אז תזיזו את התחת ולכו לעשות את העבודה שלכם ולהכיר אותם! אתם שחקנים – תתנהגו כמו שחקנים ותגידו להם מה שהם רוצים לשמוע וזה שהם השחקנים הכי טובים בעולם ושמה שהם עשו יצא מופלא ושמדובר ביצירת אומנות ושהלכתם ללמוד משחק כדי להיות כמוהם!
לאחר שביססתם את מערכת היחסים עם אותו סלב, ובנינו זה לא באמת כזה מסובך משום שאתם כבר מכירים אותם והם אוהבים אתכם. אתם שחקנים – כולם אוהבים אתכם!
ברגע שעשיתם את השידוך בין התסריט לסלב, שמתם את עצמכם בעמדת מפתח. גרמתם לעסקה להתממש בתמורה לתפקיד שתקבלו! עתה יש תסריט טוב, יש סלב שמחובר אליו והשאר כבר יגיע, במקרה הגרוע לאינטרנט אבל זהו הצעד הראשון שלכם לפרסום. עוד כמה כאלה ואתם בפנים.
זהו הכוח הפנימי של השחקן שרוב השחקנים לא מודעים לו וזה הרבה יותר אפקטיבי מללכת לאודישן –
בחלקת האלוהים הקטנה שלכם אתם מפורסמים ומכירים חלק מהמפורסמים הגדולים או לפחות יכולים להגיע אליהם דרך חבר של חבר של חבר. זה הכוח שלכם ועם זה תשתמשו! כאשר פרסתי את משנתי לחבר שחקן שהכרתי, אגב באודישנים שעשיתי לו, הוא העלה מאין אכזבה שמקורה בעובדה שלמעשה ברית כזו תגרום לו להשיג תפקידים לא בגלל כישרונו אלא בגלל אסטרטגיה ופוליטיקה.
כשהוא העלה את העניין כדרך אגב, משום שבכל מקרה הוא אהב את הרעיון אך רצה לקבל חיזוק שזה בסדר – הזכרתי לו שבפגישתנו הראשונה אני הייתי בין מקבלי ההחלטות לגבי מי עובר את האודישן ומי לא. הזכרתי לו את האבסורד שאני סך הכול סטודנט וחצי לתסריטאות שמעולם לא עמד מול שחקן.
לי עוד הייתה היושרה להודות בכך, אחרים מתייחסים לאודישנים יותר כאל תצוגת דוגמנות.
אסכם את המאמר במשפט שאומר שאף אחד לא מחליט בשבילך האם אתה שחקן טוב או לא, היחיד שמחליט זה אתה! סילווסטר סטלונה נדחה יותר מאלף פעמים עם תסריטו "רוקי". טענו שהוא לא יודע לשחק. רוקי זכה באוסקר על תסריט לא בגלל שמדובר בסרט טוב אלא בגלל שלסטלונה הייתה אמונה בעצמו ולא במפיק כזה או אחר.
אם לא הייתה לו האמונה התסריט לא היה טוב! שחקנים יקרים – קחו את הגורל הידיים ותייצרו לכם את העבודה בעצמכם בלי לבקש אישור מאף במאי סוג ד'!
בהצלחה J
אודות מחבר המאמר
שמי רן שבירו, תסריטאי במקצועי ולאחרונה תסריט שכתבתי עבר את המיונים של קרן הקולנוי הישראלי. התסריט נמצא כעת בשבל הפקה אצל המפיקה ענת אסולין שהפיקה בין השאר את סדרת הטלוויזיה שבתות וחגים, שביתה ואת סרט הקולנוע וואלס עם באשיר בבימויו של ארי פולמן. הסרט היה מועמד לאוסקר. למאמרים נוספים שלי אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלי - http://bit.ly/11Uf6vn
כל הזכויות שמורות © Circle.co.il 2009-2012 - מאמרים להפצה חופשית מאת מעגל הכותבים.