מכללות או אוניברסיטאות- איפה כדאי יותר ללמוד?

מזה מספר שנים אנו רואים שהסוגיה בדבר לימודים במכללות או באוניברסיטאות עודנה על הפרק ומעסיקה כיום פלח לא קטן בציבור הישראלי. חשוב לציין שמרבית הוויכוחים בנושא מבוססים בעיקרם על אינטרסים ולא בהכרח נובעים מטעמי שיפוט אובייקטיביים. אולם ניתן לומר בכלליות שמי שמעוניין ברכישה של השכלה גבוהה מתאים יותר למסלולי לימוד אקדמאיים באוניברסיטאות, אשר מעניקות ידע מקיף ונרחב והכשרה מקצועית בתחומים שונים.

מסלולי לימוד באוניברסיטאות

מסלולי לימודים באוניברסיטאות כיום מועברים על ידי מיטב המרצים בעולם ההשכלה הגבוהה, אשר מעבירים קורסים בלוחות זמנים נוחים ומתאימים לרוב לצרכים ולנסיבות של הסטודנט הממוצע, כאשר הדבר איננו נובע משיקולים כלכליים. באוניברסיטאות, הסטודנטים יכולים ליהנות משירותים נלווים נוספים דוגמת ספריות, מעבדות, מתרגלים ובכלל סביבת לימודים נעימה ומטופחת. מרב המעסיקים של כיום מקבלים בברכה ובזרועות פתוחות אנשים בעלי תארים אקדמאיים מטעם אוניברסיטאות.

תארים אקדמאיים מטעם מכללות ואוניברסיטאות- מהם ההבדלים?

תואר אקדמאי מטעם מכללה ותעודות ותארים שמנפיקה האוניברסיטה אינם שווי ערך, על אף העובדה שגם מכללות כיום מעבירות מסלולי לימוד כמעט זהים לאלו שמעבירות האוניברסיטאות. ברמת העיקרון לכל מכללה כיום קשה מאד להשתוות למה שיש לאוניברסיטאות להציע בעולם ההשכלה הגבוהה. אף על פי כן, בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמת פיתוח משמעותית בקרב מכללות שונות שמציעות תארים אקדמאיים ברמה מאד גבוהה.

תואר ראשון ושני מטעם האוניברסיטה

כיום ישנו מגוון רחב של מכללות הכוללות מסלולי לימוד מאד דומים אם לא זהים לאלו שמעניקות האוניברסיטאות. מדובר בעיקר בתכניות לימוד בעלות ביקוש רב בקרב ציבור המועמדים. לדוגמא ניתן להביא תואר בתעשייה וניהול, אשר כיום מכללות רבות בוחרות להשקיע בו לא מעט על מנת להשתוות לתואר במנהל עסקים שמציעה האוניברסיטה. היתרון המרכזי של אוניברסיטאות על פני כל מכללות נובע בעיקרו מכך שהיא מציעה גם המשך לימודים לתואר שני, מה שלא כל המכללות כיום מציעות לסטודנטים.

מעבר לכך באוניברסיטה ניתנת הזדמנות לסטודנטים להמשיך ללימודי דוקטורט ואף לעסוק בפיתוח ומחקר. אין שום ספק שמי שמעוניין להתמקצע בצורה מעמיקה הרבה יותר מסקירה כללית של המבואות בתחומי העניין המבוקשים לו, מומלץ שיפנה ללימודים באוניברסיטאות.

אודות מחבר המאמר

רועי צור