יורשים וירושות

חוק הירושה התשכ"ה – 1965 קובע כי במות אדם יעבור רכושו לבן זוגו ולילדיו.בן הזוג מקבל מחצית מרכושו של הנפטר, וילדיו (או נכדיו, אם ילדיו נפטרו לפניו) חולקים במחצית השניה - בחלקים שווים ביניהם.במקרה ולנפטר לא היו ילדים או נכדים, זכאי בן הזוג לרשת את העיזבון ביחד עם הורי הנפטר. במקרה כזה בן או בת הזוג יורשים שני שליש, וההורים - את השליש הנותר.אם לנפטר לא היו באותה עת ילדים, נכדים, הורים או בן זוג – עובר העיזבון לקרובים מדרגה שניה.בכל מקרה בן הזוג יורש את המטלטלין (ריהוט ביתי, מכונית וכיוצ"ב) ובתנאי שניהל חיים משותפים עם הנפטר יותר משלוש שנים.במצב בן לנפטר אין קרובי משפחה יורשת מדינת ישראל את רכושו של הנפטר. אנשים חסרי ילדים נוטים בדרך כלל לכתוב צוואה ולהוריש את כספם למטרות צדקה או למוסדות ציבוריים שפועלים למען מטרה מסוימת.

מומלץ לגבר או לאישה המצויים בעיצומו של הליך גירושין לערוך צוואה.מטבע הדברים אדם המתכוון להתגרש ו/או להיפרד מבן זוגו אינו מתכוון להוריש לו את רכושו מסיבות שונות.סביר להניח כי גבר או אישה העומדים בפני גירושין או פירוד ינסו להבטיח את עתידם של ילדיהם או להבטיח נתח מהרכוש לבן הזוג העתידי איתו הם עומדים לחלוק את חייהם ו/או שבשבילו הם מתגרשים.צוואה תבטיח כי הרכוש לא ייפול לידיו של אדם שאינו רצוי.

צוואה ניתן לערוך במספר דרכים:צוואה בעדים, שהיא צורת הצוואה השכיחה ביותר, לפיה חותמים המצווה ושני עדים על הצוואה, בנוכחות המצווה.צוואה בכתב יד הנערכת בכתב ידו של המצווה ונחתמת על ידו לה נלווה תאריך החתימה.צוואה בפני רשות הנחתמת בפני שופט או רשם.צוואת שכיב מרע הנמסרת בעל פה על ידי אדם העומד בפני מוות מיידי.החוק דורש כי צוואות תחתמנה מרצון חופשי וללא השפעה ו/או כפיה בלתי הוגנים ו/או לחץ של היורש על המצווה.עריכת צוואה מומלצתביותר  כאשר  בן אדם עדיין חי עםידוע/ה בציבור כאשר הוא עוד נשוי לבן זוגו "על הנייר" וטרם הצליח להשיג את הגט. במצב כזה החוק אומר כי הנהנה הוא בן הזוג החוקי ולא הידוע/ה בציבור. ניתן לשנות זאת חוקית על ידי עריכת צוואה שבה אדם מתחייב להוריש את רכושו לידוע/ה בציבור שלו במקום לבן זוגו, וכך מונע מרכושו להגיע לאחר מותו לידיים לא רצויות.כאשר מדובר בנישואין שניים מומלץ וחשוב לערוך צוואה כדי ללעגן בכתב את כוונתו של המנוח להגן על ילדיו או על בן/בת זוגו.

לפרטים נוספים בקרו : עורך דין משה קורמן | רישום מקרקעין , דיני מקרקעין , מיסוי מקרקעין

אודות מחבר המאמר

עורך דין משה קורמן | רישום מקרקעין , דיני מקרקעין , מיסוי מקרקעין