פנסיה לעובדים עצמאיים

החל משנת 2008 חייב כל מעסיק לדאוג כי לכל עובדיו השכירים יהיה חסכון וביטוח פנסיה. זכותו של העובד השכיר להחליט על אילו קרנות פנסיה הוא מעוניין בהן – ועל המעסיק לכבד זאת בתנאי כי הן עומדות בתנאי המינימום הקבועים בחוק על פיהן מדובר בחסכון פנסיוני אליו מוצמד ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה.

מהפכת הפנסיה החלה עוד קודם לכן כאשר יעודן של קופות הגמל השתנה: החל משנת 2005, כל השקעה נוספת אשר הושמה בקופת גמל ניתן היה לפדותה ללא תשלום מיסוי וקנסות רק בגיל הפרישה לגמלאות בעוד כי קודם לכן קופות הגמל היו למעשה מכשיר חסכון לטווח ארוך (חמש עשרה שנה) אשר זכה להטבות מיסוי.

החל משנת 2008, עם זאת, קבע החוק באופן מפורש כי עובדים שכירים חייבים בניהול חסכון פנסיה וכי האחריות על כך מוטלת הן על השכירים והן על המעסיקים. אחוז ההפרשים לקרנות הפנסיה השונות הוגדל וימשיך לגדול עד לשנת 2013. באופן זה, פתר החוק את בעיית הפנסיה לגיל הזהב בקרב השכירים. אולם קיימים מגזרים נוספים באוכלוסיה אשר פתרון זה אינו מהווה מענה עבורם: עקרות ועקרי בית מחד ועצמאים מאידך.

החל משנת 2011 אף עובדים עצמאיים יהיו חייבים בהפרשה לחסכון פנסיוני על פי בחירתם. ההפרשה אותה יהיו חייבים תקבע, בדומה למצב עבור השכירים, כאחוז מריווחיהם. אחוז זה עתיד לגדול, כפי אשר קורה בקרב השכירים, ולהגיע לסף עליון של עשרים אחוזים מהרווח בשנת 2015. שלא כמו השכירים, האחריות על פתיחת חסכון פנסיה תהה מוטלת על כתפיהם של העצמאיים אולם אחריות זו תהיה בבחינת חובה.

מצב השכירים כיום

בניגוד למצבם של העובדים השכירים אשר חלקם נהנה אף בעבר מחיסכון פנסיוני כזה או אחר בדמות ביטוח מנהלים או קרן פנסיה ישנה, מצבם של מרבית העצמאים בכי רע. כאשר עלות החיים גבוהה ומתח הרווחים נמוך קשה לחשוב ולהתחייב על המחר, כאשר הקיים אינו תמיד מספיק להיום. מצב זה הביא לכך שמרבית העצמאים לא דאגו כלל לתוכנית פנסיה עבורם, כזו או אחרת. כיוון ותוחלת החיים הולכת ומתארכת, אך הזיקנה נשארת בעינה – משמעות הדבר היא כי יותר ויותר אנשים אשר אינם כשירים להמשיך ולעבוד מוצאים את עצמם ללא מקורות מחייה. שינוי החוק בא לשנות מצב זה.

בפני העצמאיים עומדות מספר אפשרויות חסכון פנסיוני: קופות גמל וקרנות פנסיה הן האפשרויות הברורות, אולם קיים מסלול אף בפני אלו אשר יש בידם ביטוח מנהלים מתקופת היותם שכירים להמשיך במסלול זה.

אודות מחבר המאמר

מרצה בענייני ביטוח