רגישות לחלב- כיצד מאבחנים ומהם הפתרונות?

לדברי ד"ר תמנע נפתלי, יו"ר החוג הנוירוגסטרואנתרולוגי הישראלי וגסטרואנתרולוגית בביה"ח מאיר, "אי סבילות ללקטוז, היא למעשה אינה רגישות אלא חוסר יכולת לפרק את סוכר החלב. מאחר והסוכר לא מתפרק הוא נשאר במערכת העיכול, מושך אליו מים וגורם לשלשול, מפורק על ידי חיידקים וגורם לגזים ונפיחות. הפתרון המוצע במקרה זה הוא להימנע מצריכת מוצרים המכילים לקטוז, או לחילופין לקחת כדור לקטוזין המפרק את מה שהגוף לא מסוגל לפרק.

לעומת זאת, אלרגיה אמיתית היא הרבה יותר נדירה, יכולה להופיע בכ 2.5% מהילדים ולרוב חולפת כעבור מספר חודשים. האלרגיה מתבטאת זמן קצר לאחר אכילת חלב ויכולה להתבטא בכאבי בטן, שלשולים, פריחה, נזלת אלרגית וקוצר נשימה. אבחנה מדויקת ניתן לעשות בתבחיני עור.

מי שבאמת רגיש לחלב צריך להימנע ממנו, אך אפשר כעבור מספר חודשים לנסות שוב לצרוך חלב משום שמתפתחת סבילות בחלק גדול מן המקרים.  לתינוקות קיימים תחליפים היפואלרגניים או תחליפים שאינם עשויים מחלב פרה. 

כיצד נאבחן?

אבחנה של אי סבילות ללקטוז נעשית בתבחין נשיפה. נותנים לנבדק לשתות לקטוז ובודקים את האוויר שהוא נושף. אם הוא לא פרק את הלקטוז בעצמו החיידקים שבמעי פירקו אותו ואז יראו את תוצרי הפירוק באוויר שנשף. יש להביא בחשבון כי לעיתים קרובות אנשים הסבורים שהם סובלים מאי סבילות ללקטוז סובלים בעצם ממעי רגיש. במקרה כזה בדיקת הלקטוז תהיה שלילית ואופן הטיפול יהיה שונה. מי שסובל מגזים, נפיחות הבטן ואי סדירות היציאות ללא קשר לאכילת מוצרי חלב יכול להיעזר באמצעים המקטינים את כמות גזים במעי כמו תחליפי ביסמוט (לדוג' פינק ביסמוט) או תרופות המקטינות עווית של המעי כמו קולוטל. תרופות אלה יכולות לסייע גם במקרים של גזים נפיחות ואי נוחות כתוצאה מאי סבילות ללקטוז.

לדברי הדיאטנית מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז דן-פתח תקווה, "לאנשים הסובלים מרגישות לחלב מומלץ לנסות ולבדוק השפעת צריכת מוצרי חלב דלי לקטוז כמו חלב דל לקטוז (נמכר בכרוב הסופרים), גבינות קשות (בולגרית, בריזה, צהובות וכו'), יוגורט ומוצרי חלב נוספים שמסומנים כדלי לקטוז ע"ג האריזה. גם שוקו ניתן להכין מחלב דל לקטוז. חשוב לדעת שגם חלב רגיל – כשמוסיפים אותו בכמות קטנה לקפה לרוב יהיה סביל.

ניתן לבדוק את כמות הלקטוז לפי מידת הפחמימות המופיעה על אריזת המוצר. במוצרים שאינם מתוקים בדרך כלל הפחמימות הן לקטוז. חשוב לדעת, כי גם אנשים הרגישים ללקטוז מסוגלים לצרוך במהלך היום עד 10 גרם לקטוז, כאשר הוא לא נלקח בבת אחת אלא מחולק במהלך היום. כך למשל, כוס חלב מכילה 10 גרם לקטוז. אם נחלק אותה למספר כוסות קפה או תה עם חלב במהלך היום, נצרוך כמות לקטוז שהגוף יכול לפרק. מי שבכל זאת מתקשה בשתייה או אכילה של מוצרי חלב, יכול ליטול לפני צריכת החלב את אנזים הלקטוז (נמכר בבתי הטבע, בתי המרקחת והפארמים) ומהווה תחליף של האנזים שתפקידו לפרק את הלקטוז.

חשוב לזכור, כי החלב ומוצריו (ממקור של בקר וצאן) הם אוצר תזונתי,  המספק לנו חלבון איכותי, כמויות של ויטמינים מקבוצה B, מינרלים (שהעיקריים בהם: סידן, אשלגן, מגנזיום וגם זרחן, אשלגן ואבץ). חלב ומוצריו הם גם מזון לחיידקי המעיים החיוביים המגנים ושומרים על בריאות המעי ולכן לא מומלץ לוותר עליו לחלוטין".

ואם לא השתכנעתם – הינה עוד כמה סיבות ממש מצוינות :

מחקרים מראים שצריכת 3 מנות של מוצרי חלב דלי שומן ליום כחלק מתזונה מאוזנת – חשובה לירידה ושמירה על משקל תקין. אנשים בדיאטה הצליחו טוב יותר ומהר יותר לרדת ולשמור זמן רב יותר על משקלם כשמזונם הכיל מוצרי חלב דלי שומן. עוד מראים המחקרים שחלב הוא מזון מצויין לטיפול בנדודי שינה – שתיית כוס חלב לפני השינה שיפרה את איכות השינה וגם עזרה להירדם.

תזונה עשירה בסידן בשלבי החיים המוקדמים מאפשרת בניית מסת עצם מירוית ומניעת אוסטיאופורוזיס – מחלה המאופיינת בירידה בצפיפות העצם – מחלה קשה וכואבת הפוגעת באיכות החיים .

אודות מחבר המאמר

ד"ר תמנע נפתלי, יו"ר החוג הנוירוגסטרואנתרולוגי הישראלי וגסטרואנתרולוגית בביה"ח מאיר