מכונת תפירה - רקע

תהליך הפיתוח של מכונת התפירה החל כבר באמצע המאה ה-18, בה הומצאה לראשונה מכונה לרקמה. בסביבות השנה 1830 המציא וולטר האנט מניו יורק מכונת תפירה בעלת 'מחט קוף', הבנויה באופן המאפשר למחט חדירה אל הבד ויציאה ממנו כשהיא מושכת איתה את החוט, וכך נוצרת לולאה. מתחת לבד היה חוט נוסף, שחדר דרך הלולאה וכך יצר קשר.

באופן כללי, אם נרצה להגדיר מהי מכונת תפירה, נוכל להגיד שזו מכונה שמשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות ותפקידה לחברם באמצעות לולאות חוט רצופות. מדינות כמו סין, וייטנאם, בנגלדש ועוד, מסתמכות גם כיום על ייצור הטקסטיל שלהן כמרכיב עיקרי בכלכלתן, ובכך מכונת תפירה היא אבן בניין מבחינתן.

במאה השנים האחרונות, האוכלוסייה בעולם הלכה וגדלה, ואיתה גם כמות הבגדים. כתוצאה מכך גדלה גם הדרישה לייצור בגדים יעיל ומפעלים רבים נוסדו על בסיס העבודה עם מכונת תפירה. מכונת התפירה היא בעצם תחליף לכוח האדם הרב, שמאפשר לחסוך זמן וכסף. בתקופה מאוחרת יותר, בעקבות המהפכה בתחום האלקטרוניקה והחשמל, פותחה מכונת תפירה חשמלית המונעת על ידי מנוע - ואלו היום המכונות הנפוצות ביותר.

מכונת התפירה בזמננו

כיום, מכונת תפירה ביתית מצוידת במחט עם יכולת לנוע בכיוונים שונים ובכך מאפשרת לתפור תפרים מסוגים ודוגמאות שונים, כגון זיגזג, רקמה ועוד. קיימת מכונת תפירה המסוגלת לתפור כפתורים, ישנה מכונת תפירה המצוידת בקרן לייזר החותכת את האריגים בפיקוח ממוחשב. לאורך השנים, מכונות התפירה רק הלכו והשתכללו.

לא יהיה משולל יסוד להגיד שהתפירה חזרה לחיינו כיום כתחביב לכל דבר ועניין. מכונת תפירה הפכה שוב להיות מוצר נצרך שנכלל בקטגורית ה"רטרו". עוד פגז מן העבר שחזר ובגדול. אם עד לפני מספר שנים ניתן היה לומר כי מכונת תפירה מקושרת באופן די אוטומטי לגיל השלישי, לתעסוקה של נשים מבוגרות, הרי שהיום זה נשמע אחרת. נשים צעירות רבות נהנות מתפירה, ורוכשות מכונת תפירה און ליין או בחנויות מיוחדות. כל אחת שרק תחפוץ תוכל למצוא ברשת האינטרנט לא מעט מידע מועיל בנושא תפירה וטיפים לרכישת מכונת תפירה מוצלחת. קורסים וחוגים בנושא תפירה רק מחזקים עמדה זו.