זרים של פירות ולא של שוקולד

כבר זמן מה שאני שומעת על הקישוט האולטימטיבי שהוא גם יפה וגם אכיל, ולכן החלטתי, לקראת פסח הקרוב, שאני בודקת את הנושא בעצמי. אז ככה, נכנסתי לאינטרנט בכוונה להזמין זר פירות אחד לחג ויצאתי ממנו כשמחויב בכרטיס האשראי שלי זר "ניסיון" שיגיע עוד יומיים, רק כדי שאדע מה צפוי לי ולאורחיי בחג, זר לחמותי, אחד להוריי ואחד לבסיס איפה שהבן משרת. למה כל כך הרבה, אתם ודאי שואלים? אז העניין הוא כזה, יש הבדל כנראה בין לשמוע על רעיון גאוני לבין לראותו בעצמכם. כששמעתי מחברות על סלסלת פירות מעוצבת שניצב בהתחלה בתור פריט דקורטיבי שעליו כולם מחמיאים שהוא "בטעם טוב" , ומסיים את הערב בביטנם של אורחים מכובדים אשר להם  אתם רוצים לתת רק את הטוב ביותר, חשבתי לעצמי "רעיון נחמד" . אלא שכשנכנסתי לאתר

האינטרנט וקראתי את רשימת הפירות ששזורים לתוך הזר, דעתי כבר עברה מ"נחמד" ל"צריכה כזה!”. יש משהו בתאור שיותר מאשר להבטיח אפקט "וואו" כזה שכל מארחת כמהה לו, מבטיח טעם בלתי נשכח והנאה צרופה בפה. זהו. זה העניין וזו הסיבה לכך שסיימתי את תחקיר זרי הפירות שלי בארבע מיני זרים.

ובאמת מגשי פירות שמוצעים על ידי החברות העוסקות בשילוב המושלם בין יופי לטעם כאילו מדברות ישירות לאניני הטעם שבינינו. החברות לא מתפשרות לא על הטריות ולא על המגוון, מיבאות, בתנאי קירור אופטימליים כנראה, את מיטב הפירות הטרופים: מאננס ועד ליצ'י, דרך קרמבולה, מנגו וקוקוס טרי - ומחברות אותם יחד, בזר אחד, עם פירות אירפאים מובחרים שמוכרים לנו יותר מהשווקים בגרמניה מאשר מהסופר שליד הבית - דובדבנים, חמוציות ותותי שדה.

זה לא היה עד שהגיע "זר הניסיון" אליי הביתה והתיישבתי מולו, אני ושאר בני הבית שהתאספו סביבי לחזות במחזה, שהבנתי שמה שהם מבטיחים אכן מתקיים. לא היה ולו הפער הקטן ביותר בין הזר המהודר שהוצג בתמונה באתר האינטרנט לבין הזר שניצב מולנו. אבל כמובן המבחן האמיתי הוא תמיד מבחן הטעם, אז טעמנו. וכן, לכל הסקפטיים (שבינינו צודקים בהיותם מטילי ספק), הטעם לא נפל ולו במיל מהמראה. ללא שימוש בתוספות סוכר, צבעי מאכל, תוספי טעם וריח או חומרים משמרים, הפירות של סלסלת הפרי שהגיע אלינו היו מתוקים כשם שהם היו יפים, טריים כשם שהם נראו רעננים.