ילדים ממותגים: איך לקנות חכם בקיץ

כמה כסף יש לי בקופה? זה כבר מספיק כסף כדי לקנות... השלם את החסר: ברבי, בקוגן, נינג'גו, ארמון חלומות, טירת אבירים או רכב מפלצתי. כל הורה מכיר את זה. המותג מתחלף, הבקשות נשארות דומות. הכסף מתבקש, נשפך מהארנק, וחודש לאחר מכן הילדים עברו למותג הבא, ואנו נשארים עם חור קטן בכיס וחדר עמוס צעצועים ומותגים.

אנחנו רוצים לקנות לילדים מתנות, אבל לפעמים נותרים עם תחושה שאנו מעניקים יותר מתנות לחנויות הצעצועים והמשווקים השונים, מאשר לילדים שלנו.

מצאתי שיטה נהדרת להבהיר לילדים קצת מהו ערך המותגים והצעצועים שהם מבקשים לקנות כמעט ללא הרף. באופן מפתיע, הילדים תופסים בצורה זו טוב יותר מהו "ערך" של פריט מסוים וכמה שווה או לא שווה, לקנות אותו.

כאשר הילד מבקש פריט ממותג כלשהו, צעצוע, משחק, בגד או כל מוצר אחר, אני אומרת: נוכל לקנות את הצעצוע הזה, או באותו מחיר, לקנות שניים כאלה ללא המותג. המותג פירושו הציור, הדמות החביבה התורנית וכיוצא בזה.

אפילו ילדים קטנים מאוד מבינים את ההבדל בין אחד לשניים. זו תפיסה כמותית אמנם, אך בזעיר אנפין.

הילדים תופסים באיזשהי צורה, שהפרט הממותג "שווה" כמו שני פריטים שאינם ממותגים.

כאן הבחירה כבר עוברת לידי הילדים. תהיה הבחירה אשר תהיה, הם הצטרכו לוותר על משהו. או על פריט שני, או פריט עם מותג. כאשר הם וויתרו על משהו, וקיבלו את ההחלטה על כך בעצמם, הם למדו משהו. בפעם הבאה הם ילמדו האם זה השתלם להם או לא, ואולי תהיינה בחירות אחרות. אך גם אם לא, העובדה שהם קיבלו החלטה ועשו בחירה, מלמדת אותם ערך של כסף וגם ערך של מוצרים. אם אנו כבר מוציאים כסף וקונים, ורוצים שהילדים יהנו וירוויחו, טוב שהם ירוויחו גם את השיעור הזה.

לגבי ילדים גדולים יותר שכבר מקבלים דמי כיס ומנהלים קופת חיסכון קטנה משל עצמם, העיקרון עובד בדיוק באותו אופן, ואם אנו ההורים לא מתערבים, לא מוסיפים כסף ולא מכתיבים להם דרכי פעולה, הם ילמדו שיעור חשוב על הערך של הכסף שלהם עצמם, באופן טבעי.