חיזוק מבנים

בשנת 1975 נוסח תו התקן הראשון לבנייה. רוב הבתים בארץ שנבנו בשנת 1980 אינם עומדים בתו תקן זה והיום, על פי הערכות הרבות שנעשו בנושא, כ- 20% מהבניינים הקיימים זקוקים לביצוע של  חיזוק מבנים או לחילופין להריסת המבנה.

סיבות לביצוע חיזוק מבנים.

• אז מהו למעשה תו תקן 413? ובכן, תו תקן 413 נועד על מנת להתאים את תקן הבנייה כנגד מצבים של רעידות אדמה. יש צורך בביצוע חיזוק של מבנה קיים באופן חיצוני מכיוון שבלתי ניתן להניח יסודות חדשים על בניין שכבר קיים. עבודה זו דורשת ידע ומקצועיות רבה, זמן עבודה ממושך ותקציב שמן.
• סיבות לדאגה- הסיבות העיקריות לדאגה מפני רעידת אדמה היא עקב העובדה שמדינת ישראל בעצם ממוקמת באזור מועד לפורענות מבחינה סיסמית עקב המגע הישיר עם השבר הסורי-אפריקאי. רבים אינם יודעים זאת אך מתרחשים במדינה רעשי אדמה קטנים ומומחים סבורים כי רעידת אדמה חזקה היא רק עניין של זמן וזו תגרום לנזקים רבים. חשוב להבין – ככול שמתקרבים אל השבר הסורי – אפריקאי כך גוברת מידת הסיכון, כלומר, האזורים שהכי מועדים לפורענות מבחינת רעידת אדמה הם הכנרת, בקעת הירדן ואזור הגולן. אזור מישור החורף הדרומי ומישור החוף הנגב מערבי הינם ברמת הסיכון הנמוכה ביותר מבחינת רעידת אדמה.
• שקיעת קרקע – עם זאת, חשוב להבין שלמשל בניינים באזור השפלה רחוקים מלהיות "מחוץ לטווח הסכנה". מדובר באזור מאוד מאוכלס והבנייה במקום זה נעשתה בצפיפות רבה מאוד. כמו כן, באזור השפלה יש גורם סיכון נוסף – שקיעת קרקע. הקרקע באזור החוף היא קרקע חולית ומרובה במי תהום שגורמים לשינוי תוצרתם בהתאם לרמת המשקעים המשתנה ובהתאם לשאיבות שנעשות במקום. אט-אט יסודות המבנים שנמצאים על קרקע זו נמצאים במצב סיכון של שקיעה וחוסר יציבות. תופעה זו (של שקיעת קרקע באזור גוש דן) היא תופעה מאוד שכיחה.

אז נכון, אי אפשר למנוע מרעידת אדמה להתרחש אך על ידי חיזוק מבנים ניתן להבטיח הכנה יותר טובה במקרה זה. חיזוק מבנים איינו חשוב רק מהבחינה החיצונית של המבנה אלא מהבחינה שחיזוק מבנה יכול להציל חיים אנשים רבים, הן אנשים שחיים בתוך המבנה והן אנשים שעוברים בסמוך אליו