טיפים והסברים על נישות גבס

הקדמה: נישות גבס כחלק מעיצוב רהיטים,בחדר ובבית, הן פריט שימושי הקוסם לרבים מלקוחותי.

נדמה שהן נותנות פיתרון בעל ייחוד עיצובי אסטטי למגוון צרכים ודרישות . ניתן לעצבן כחלק מהמבנה , לאפיין אותןן באותו סיגנון עיצובי אדריכלי, או כרהיט נפרד, המתוכנן בהתאמה לקו העיצובי האדריכלי עליו הוחלט עם העבודה על האדריכלות ועל עיצוב הבית. 

ייחודו של פריט ריהוט מגבס: בדומה לכל רהיט סטנדרטי, מיקומו והתאמתו לעיצוב הקיים ולשימוש הצפוי בו, עשויים להפיק תוצאה בעלת ערך אסטטי ומעשי. לעומת זאת מעצב בעל חזון והבנה שישקוד על התאמתו של הרהיט למקום המסויים בו הוא יוצב, כפיתרון מדוייק לצרכים. יכול לשלב  לתוך העיצוב רעיונות מחדשים ופיתרונות בעלי ערך מעשי רב. המצב הוא שרוב נישות הגבס עשויות כמו כל נישות הגבס ברוב הדירות והבתים. מי שתכנן אותן עשה כמו שראה במקום אחר, כרגיל עם ספוטים מחממים ובלתי יעילים, כמו אצל כולם מדפי זכוכית לא מותאמים ולרוב  אפילו מוסיפים מטרד חזותי. הסבר לכל אלה בהמשך.

האוירה בחדר  מתעצבת על ידי סיגנון הריהוט הנמצא בו. אולם לא רק הסיגנון העיצובי מושפע מהרהיט המוצב בחדר. גם נוחות ויעילות השימוש והתחזוקה הם פועל יוצא של ריהוט זה והתכונות המשמעותיות שלו, משמעותיות בהבט זה.

יחסי גומלין הדוקים פועלים בין האוירה בחדר, הסיגנון העיצובי שלו ובין התיפקוד בחדר המעוצב. זוהי הסוגיה האדריכלית בתיכנון,

הסוגיה עליה מדיינים האדריכל ולקוחו מזמין העבודה. עד כמה, בתוך מערכת השיקולים וההחלטות מקבל משקל האפקט העיצובי ביחס לצרכים מעשיים של התנהלות החיים במרחב.  כזו היא עבודת האדריכלות.

למעשה תיכנון ועיצוב נישות גבס, צריך שיעשה בהתאמה לייעודן. מה הוא הייעוד הזה?

בחלל גדול או למשל כאשר יש לנו פסל או כלי מפוסל, או פריט אחר מעוצב  שברצונינו לייחד לו מקום של תצוגה להנאתנו השוטפת. במקרה כזה הנישה צריכה להיות מותאמת בדיוק לגודל המוצג , לזויות בו רוצים לחשוף אותו, לצבעים שלו וככלל לייצר רקע שיבליט אותו בדרך הנכונה לו.

יש לציין שהנטיה להציג מספר רב של פריטים בדרך כזו משפיעה על התוצאה המתקבלת, בכך שההצגה ה"בלעדית" נעלמת, לטוב ולרע, (לפי ההעדפה של הדיירים). התוצאה העיצובית של תצוגה מרובת פריטים שונה מהותית מתצוגת פריט יחיד באוירה ובמסר שהיא משדרת לצופה .

גודל המדפים הרוחב והעומק שלהם משפיע על הדרך בה הצופה קולט את המוצג. אפשר לחוש שמוצג יחידי במרחב המותאם לו בדיוק ישדר הגדרת "המעמד" והחשיבות בנוסף לחזות האסטטית המתקבלת.

לכן במהלך עיצוב חדרים, הגדרת הגודל המדוייקת של מדף, נישה וחלל תצוגה, משפיעה על תחושת הסדר ועל אוירת הרוגע בחוויית החדר וכרקע לחיים המתנהלים בו.

מדפים גדולים מדי, לדוגמא, ביחס למה שמוצג עליהם, יוצרים תחושה של הפרעה, שמשהוא עלוב או שהסדר לא מקויים.

האם עומק הנישות משקף נכוחה את הצורך, המתבטא בייעוד שלה? האם נישה שעומדים עליה ספרים, צריכה לאפשר ספרים בגדלים שונים מבחינת הגובה (אורך) והעומק (רוחב) של הספרים? מה ההבדל בין נישת גבס ובין מדף עץ מבחינת ההחלטה הזו? האם יש הבדל?

דוגמת הספרים מאפשרת לנו לבחון מספר הבטים ותוצאות החלטות של קביעת מימדי הנישה והמדפים שלה.

האחידות של מדפי ספרים מעץ ובמידה רבה היותם בעלי עובי סטנדרטי של כ2 ס"מ , מייצרת תחושת אחידות שלרקע מסודר ומרגיע. המדפים הם פונקציונאליים, לצורך איחסון הספרים, קל ויעיל לשנות את גובהם אחד מעל השני בהתאם לגבהי הספרים המוצבים עליהם.

מדפי נישת גבס קשים לשינוי  הגובה,  משום שפיתרון החיבור לגבס  חייב להיטמע בקו העיצובי הנקי והמינימליסטי או לקו העיצובי של מבנה אבן וטיח. סיגנון זה שמושג על ידי ביצוע מורכב של עבודות בינוי. אלה לא פשוטות לאירגון מחדש או לתיקון ולחידוש כמו הכנסת תריזים בדפנות עץ.

העמדת ספרים קטנים ביחס למדפים שלהם או לחילופין העמדתם תוך דחיקה של ספרים גדולים מדי למדף קטן מדי יוצרת מראה לא מסודר ולא מאורגן שמעיק בחיי היומיום ונראה כאילו החדר במצב תמידי של חוסר סדר.  

חומרים : אתייחס כדוגמא למדפי זכוכית. מעלתם היא בקלות הניקוי ובאפשרם מעבר אור  דרכם. החיסרונות: משום שקיפותם, המוצגים על המדפים העליונים נחשפים לצופה  באותם חלקים שלא "תוכננו" להיות חשופים . תחתית כלים שונים או פסלי חימר, כל אלה אינם מעובדים אלא בכדי להיות יציבים ועומדים על כנם. העמדם על משטח שקוף יוצרת הפרעה חזותית ומקלקלת הלכה למעשה את כל החוויה בח'דר.

בעיה חמורה נוספת היא האבק המצטבר על המשטחים האופקיים וכשהמשטח הוא זכוכית , האבק הקל ביותר נראה ומודגש על זכוכית משום שהוא פוגע בשקיפותה. יש להניח שהצופה לא ידע מה מפריע לו אך תיוצר אצלו תחושה של אי סדר.

החלטה על שימוש בנישות גבס כתחליף לארון רגיל צריך שתסמוך על ההבנה שבניה בגבס היא תובענית מקום משמעותית. הדופן הדקה ביותר לביצוע בגבס היא בעובי 7 ס"מ. מדובר על נפח גדול בהרבה מדופן עץ שעוביה הוא 2 ס"מ . במקומות המוגבלים במקום יש לקחת זאת בחישוב המקדים.

דיוק: רמת הדיוק של המבצעים השונים בגבס היא נמוכה באופן כללי . מה ההשלכות של מצב זה על ההחלטה להכין נישת גבס לארון? בכדי שהשימוש בארון יהיה גמיש ויאפשר התקנת מדפים בגובה משתנה כאמור, פריטי פירזול לתליה, מגירות וכיוצא באלה החשובים מאוד לניצול יעיל ומהנה של נפח האיחסון יאלץ כל נגר לבנות ארון שלם לתוך הנישה. בנוסף על אובדן משמעתי של מקום, נוצר כפל הוצאות ובעצם בזבוז.

סגירה. התקנת דלתות בנישות גבס היא בעייתית ביותר ומצריכה כאמור למעלה, גם היא, תוספת משקופים מעץ, עבודה לא פשוטה ותובענית.

לסיכום אומר שההחלטה לבנות נישות גבס צריכה שתתבסס על הגדרת צרכים ודרישות מדוייקת ועריכת שיקלול מתוך הבנה אדריכלית רצינית  בין העלות לתועלת ולאפקט החזותי הסופי המקווה.