הגורם העיקרי ליבלת יבלת הוא וירוס או הליכה ממושכת בנעליים שאינן מתאימות. כך או כך, התוצאה היא גידול מקומי של העור.

ברפואה הקונבנציונלית קיימות מספר שיטות לטיפול ביבלות • הסרה כירורגית של היבלת • שריפה של היבלות בעזרת מחט חשמלית • צריבה באמצעות חנקן נוזלי לטמ' של מינוס 60 מעלות מה שגורם להרס הריקמה • משחות או טיפות של חומצה סליצילית הגורמת לפירוק הפרוטאין שביבלת ולהריסתה.

מהי הבעייתיות שבשיטות טיפול אלו? ניתוח זה לא ריפוי; ניתוח זו הרמת ידיים של הרפואה, הצהרה שהיא אינה מסוגלת לטפל באיבר החולה ובוחרת פשוט להסיר אותו. במקום להבין שישנה מחלה (בדרך כלל וירוס) ווצריך לטפל בה בוחרים בדרך הקלה של סילוק היבלת. לא רק שאין כאן ריפוי אלא כל הליך כירורגי נושא בחובו סיכון מסוים. במקרה של יבלות – בעיקר סיכון אסטטי של הצטלקות לא יפה.

במקרה של יבלת שנגרמה על ידי וירוס, הטיפול הקונבנציונלי הוא הרבה פעמים חיצוני בלבד ולא פותר את הבעיה מהשורש והדבר גורם במקרים רבים להופעה חוזרות של יבלות או לבעיות אחרות.

מהו הטיפול ההומאופתי ביבלות? בטיפול ההומיאופתי אנו מנסים לטפל במחלה עצמה ולצורך כך עלינו לרדת לשורש הבעיה, לברר מתי היא התחילה, מהם מאפייניה, האם קיימים סימפטומים נוספים (פיזיים או נפשיים), מהו אופי המטופל ואורח חייו ולפי כל אלה להתאים לו תרופה הומאופתית ייחודית לו. קיימות עשרות תרופות הומאופתיות לטיפול ביבלות כך שצריך להתאים התרופה הנכונה באופן אינדיווידואלי מתוך הבנה שכל מטופל הוא עולם אחר.

באמצעות ההומיאופתיה ניתן לטפל כמעט בכל מגוון היבלות, החל מיבלות באיברי המין, ברגליים, בידיים ועוד.גם במקרים של יבלות במיתרי הקול ניתן להיעזר בהומאופתיה לצורך טיפול בצרידות.

ניתן לקרוא כאן מקרה לדוגמא כולל צילומים של מטופל אשר הגיע עם יבלת בעפעף ובמהלך הטיפול ההומאופתי היא ירדה ללא כל התערבות כירורגית מה שמראה את האפקטיביות הרבה של השיטה ההומאופתי בטיפול ביבלות.