קטרקט - לא רק אצל מבוגרים

הקטרקט היא תופעה שכיחה הנגרמת כתהליך טבעי של הזדקנות ומופיעה בעיקר בקרב מבוגרים (החל מגיל 60-65). אבל תתפלאו, הקטרקט יכול להופיע גם בילדים ואפילו אצל תינוקות. מהם הגורמים לקטרקט בילדים? כיצד ניתן לאבחן זאת? ומהן שיטות הטיפול הנהוגות?

אילו גורמים מעלים את הסיכון ללקות בקטרקט?

הגורם העיקרי לקטרקט הינו כאמור הגיל, אך ישנם גורמים נוספים המעלים את הסיכון ללקות בקטרקט, ביניהם -

חשיפה מוגזמת לאור השמש, עישון, פציעות ודלקות קודמות בעיניים, סכרת, ניתוחים בעיניים והסטוריה משפחתית.

בילדים, הסיבות לקטרקט הינן בדרך כלל תורשתיות או כתוצאה ממחלות של האם בזמן ההיריון וברוב המקרים לא ניתן למנוע את הופעת הקטרקט. זיהום תוך רחמי, תורשה, תופעות לוואי של תרופות, מום בעין או סינדרום סיסטמי, מחלה מטבולית או טראומה יכולים לגרום להיווצרות קטרקט בילדים.

אבחון הקטרקט בילדים

בשל גילם הצעיר, הילדים אינם יכולים לדווח על הראייה הירודה הנובעת מהקטרקט. על המבוגרים לגלות עירנות לסימנים מעלי חשד כגון - אישון לבן, פזילה, סנוור וריצוד בלתי רצוני של העיניים.

הקטרקט יכול להופיע בשתי העיניים או באחת ויכול להיות מולד או להיווצר במהלך השנים הראשונות לחיי הילד.

קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם ככל הניתן של הקטרקט כדי לאפשר טיפול יעיל והקלה על הראייה של הילד.

מהן שיטות הטיפול בקטרקט בילדים?

ראשית, הטיפול מתחיל בניתוח להסרת העדשה העכורה. עדשה מלאכותית מושתלת במהלך הניתוח או לאחר מספר שנים. לאחר הניתוח יש צורך בהרכבת משקפיים ו/או עדשת מגע טיפוליות לכל החיים. בנוסף, יש צורך במעקב לאורך השנים לצורך טיפול בסיבוכים אפשריים כמו פזילה, קטרקט משני וגלאוקומה.

קטרקט בילדים היא תופעה פחות שכיחה, אך הרבה יותר חמורה מקטרקט בגילאים מאוחרים יותר. עדשה עכורה בגילאים צעירים מונעת התפתחות ראייה תקינה ולעיתים יכולה לגרום לפגיעה קשה בראייה לאורך החיים. אבחון מוקדם וטיפול נכון יאפשרו התפתחות ראיה טובה ותפקוד ראייתי טוב בבגרות.