ד"ר אורי עצמון - המבנה הספרותי של המשנה

ד"ר אורי עצמון - המבנה הספרותי של המשנה

א. פירוש המילה משנה:

* שורש "שנה" - לחזור וללמוד ולהורות

*מקורה במילה שני, כי הרבי רצה לעשות את המשנה כשנייה לתורה .

ב. חלוקתה של המשנה ותוכנה

המשנה מחולקת ל 6 סדרים:

זרעים - דינים והלכות התלויות בארץ

מועד- דיני שבת ומועדים

נשים- דיני משפחה

נזיקין- משפט אזרחי ופלילי ודיני ראיות

קדשים - דיני שחיטה, כשרות וקורבנות

טהרות - דיני טומאה וטהרה.

במשנה 60 מסכות. כל מסכת מתחלקת לפרקים, שהם מתחלקים למשניות הקרויות "הלכות".

ג. סדר ההלכות במשנה

ריכוז ההלכות השונות לפי תוכן ונושא זה אחת ממגמותיה העיקריות של המשנה. לפעמים היתה חריגה מריכוז הנושאים המקובל בעקבות רצונו של הרבי שלא לפרק קבצים מיוחדים- לעיתים הקשר הינו היסטורי עובדתי.

6. מהותה של המשנה

מה היתה המגמה שהעמיד רבי יהודה הנשיא בסידור ועריכת המשנה ?

א. כינוס ההלכות והדינים וסידורם לפי עניינים כדי שיהיה אפשר להתמצא בקלות .

ב. ליצור קודקס של ההלכה העברית שיקבע את ההלכה במחייבת, שלפיה יש לפסוק ולדון.

בעיקרון אם מסתכלים ב 6 סדרי המשנה מובאות דעות שונות בנוגע לאותה הלכה, מה שגורם לחשוב שאין רצונו לייצר קודקס, ומצד שני מתוך עיון בכלל מע' ההלכה, ניתן להסיק כי כן כן כוונתו היתה לערוך את המשנה כקודקס משפטי של ההלכה העברית.

1. השוואת ההלכה במשנה להלכה במקורות מקבילים:

במשנה ובמקורות אחרים שבהם הברייתות והתוספתא אנו מוצאים את אותה הלכה, רק שנוייה במחלוקת והרבי השמיט דעה אחת והביא רק את הדעה שהוא פוסק לפיה .

2. ניסוח ההלכה במשנה

במשנה, רבי יהודה הביע את דעתו לגבי פסיקת ההלכה, ובנוסף הביע דעה חלוקה.הרבי הביא את הדעה הנראית בעיניו בצורה סתמית ואנונימית, וכך ביקש להגיד כי הדעה הסתמית היא ההלכה המקובלת והדעה האחרת אינה מתקבלת להלכה.

3. מגמת הפסיקה בשמנה ע"פ האמוראים האמרואים חיו בסמוך לתנאים. הם טענו כי הרבי הכריע בדעות חלוקות ופסק במשנה את ההלכה כפי הכרעתו.

4. ריבוי ואחדות בהלכה

יש בהלכה ריבוי ואחדות . יש הרבה מחלוקות בהלכה וצורך בהכרעתן. סיבה לאחדות ( מעט יוחס דיון הלכתי למישהו מסוים) הינה היא שבכל בעיה שנתעוררה, היא הוכרעה בסוף במוסד השיפוטי והמחוקק של העם- הסנהדרין שהיתה בעלת סמכות וכושר הכרעה מלאים. ההלכה שנפסקה ע"י הסנהדרין על פי רוב דעות, היתה להלכה של הסנהדרין כולה ולא היה מקום וצורך להזכיר שמות של החכמים שהיו בדעת המיעוט ובדעת הרוב .

בתקופה יותר מאוחרת הולכים ומתרבים חילוקי הדעות בכל ענפיה ותחומיה של ההלכה. מפנה זה מקורו בהתערערות כושר ההכרעה של הסנהדרין וירידת סמכותו של מוסד מרכזי זה. גורמים פוליטיים חיצוניים וגורמים פנימיים כגון זרמים שונים ביהדות- כל אלו נטלו מתחום חיי ההלכה את הסמכות וכושר ההכרעה .

כשהתעוררה בעיה:

    פנו לבית הדין באותה העיר

    בית דין סמוך

    בית דין שבפתח הר הבית

    בית דין שבפתח העזרה

    בית דין הגדול בלשכת גזית - ושם הכריעו בחילוקי הדעות ע"פ דעת הרוב .

וכך נשמרה אחדות כמעט מוחלטת של ההלכה.

ומה הביא למפנה המהותי?

כשרבו תלמידי בית שמאי ובית הלל, רבו מחלוקות והתלמידים נחלקו ל 2 כתות.

חלק מן החכמים נהגו כבית שמאי, וחלקם האחר כבית הלל.

**בכמה מקומות מתוארת קפדנותם של חכמי בית שמאי. הם ידועים כמחמירים בתחומי ההלכה השונים, ולשמאי הזקן מיוחסים אף כמה סיפורים של קפדנות והחמרה במישור האישי. לעומתו, הלל הזקן מתואר כאדם רך, המקבל כל אחד בסבר פנים יפות, ובהתאם לכך, גם תלמידיו מקלים בהלכה.