הוראה לגיל הרך - האם לפקח על מה שילדים קוראים?

הוראה לגיל הרך - האם לפקח על מה שילדים קוראים?

בזכות השפע הספרותי שמוצע לכל דורש בחנויות הספרים כיום, מסגרות ההוראה לגיל הרך נדרשות להעלות לדיון את נושא הפיקוח על חומרי הקריאה המגיעים לעיני ילדינו. הורים רבים פוקחים עין ביקורתית על תכני הטלוויזיה הרוויים פעמים רבות באלימות ובשפה נמוכה, אך מתעלמים מן החזית הספרותית, שכמעט אוטומטית מתויגת כאיכותית ובטוחה לילדים ולנוער. עם זאת, אנשי מקצוע במסגרות הוראה לגיל הרך מודעים לכך שגם הספרות עלולה להשפיע לרעה על הילדים או לכל הפחות להותירם ללא כל ערך מוסף בתום הקריאה.

החינוך לגיל הרך – קולות הקוראים להתערב

במסגרות חינוך לגיל הרך ישנם קולות הקוראים לקחת אחריות על תחום זה ולהדק את השליטה בצריכה הספרותית של הילדים. הילדים צריכים לקבל הזנה ספרותית ברמה גבוהה ולא להסתפק בספרים שהמעטפת שלהם נוצצת אך תוכם תפל ורדוד. התומכים בגישה המפקחת בתחום החינוך לגיל הרך סבורים כי בשל כמויות הספרים המסחררות שנמצאות בחנויות ובספריות המקומיות, הילדים (וההורים) בוחרים ספרים ללא כל הכוונה ולבסוף מחמיצים חוויה משמעותית. חוויה שעשויה לסייע לילדים להתמודד עם מצבים ורגשות אליהם הם נקלעים בחיי היומיום וכן להעשיר את אוצר המילים שלהם ולטעת בהם זיקה חיובית לערכים חינוכיים שמעוּדדים על ידי דמויות הספר ועלילתו.

הפתרון לבעיה, על פי אנשי חינוך לגיל הרך, טמון ביצירת קאנון ספרותי מובחר ומאושר שממנו יוכלו ההורים לבחור ספרים, בבטחון שעשו את ההחלטה הנכונה עבור ילדיהם. אנשי החינוך סבורים כי לולא ייעשה צעד בנושא, ימשיכו הילדים לקרוא ספרים בעלי מסרים בלתי רצויים, שלרוע המזל חמקו מן העין הבוחנת של הוצאות הספרים (בתקווה שאכן יש כזו) שבחרו להוציא ספרים כאלה לאור.

הוראה לגיל הרך – כיצד ספרים יכולים להזיק לילדים והאם הורים צריכים לפקח?

הטענה אשר נשמעת על ידי הורים רבים שלא להתערב במה שילדיהם קוראים מסרבת לראות את הספרות לילדים ככלי הוראה לגיל הרך ומעידה על חוסר החשיבות שמייחסת הקהילה הבוגרת, בין אם ההורים ובין אם המחנכים והגננות, להשפעת ספרות.

כשם שהטלוויזיה נתפסת על ידי רבים כעוד שיטה להפיג את השעמום של הילד, לעתים קרובות גם הספרים נתפסים כאמצעי לגרות את עניין הילד ולהשקיט את רוחו. המבוגרים, שמצמצמים כך את השפעתם העמוקה יותר של ספרים, ודאי הספיקו לשכוח כיצד עיצבו ספרים מסוימים ובהם גם ספרי ילדות, את אישיותם וכיצד הם הזדהו בלב שלם עם דמויות בדיוניות. דמויות בהן ראו מודלים לחיקוי וחברי נפש. מעבר לכך קיימות השפעות שליליות אפשריות בקרב ילדים שמרבים לקרוא ספרים ללא הכוונה או פיקוח הנובעות מחשיפה לאלימות, בין אם אלו תיאורי אלימות פיזית או תיאורי אלימות מילולית, הנמצאת בחלק מספרי הילדים כיום. קיימים ספרים רבים בשוק שמעודדים אלימות, חוצפה, שמירת סודות מההורים וכדומה.

אנשי חינוך לגיל הרך מאמינים כי תכנים חיוביים או שליליים בוודאי נושאים השפעה כלשהי על המוח המתפתח ועל הנפש העדינה של ילדים בגילאים הרכים, גם אם על מידתה אפשר להתווכח. אין ספק כי פוטנציאל ההשפעה על ילדים בגיל זה הוא גבוה יחסית לילדים בוגרים יותר. מסיבה זאת יותר מחנכים ואנשי הוראה לגיל הרך קוראים לאחרונה להורים להתעורר ולשים לב לספרים שילדיהם שואלים מן הספרייה.