אתנול בברזיל

אתנול בברזיל

* By Yariv Lissauer

מקורות אנרגיה חלופיים למוצרי נפט וגז, היו ועודם בשימוש מזה דורי דורות, אולם חשיבותם בתקופה האחרונה מתעצמת באופן מעריכי, לאור מגמות איכות סביבה והחשש מהידלדלות עד כדי התרוקנות מאגרי הנפט והגז, בעיקר לאור תאבונו ההולך וגדל של העולם לאנרגיה.

אחד מאותם מקורות אנרגיה חלופיים הוא הדלק הביולוגי (biofuel). דלק ביולוגי הוא כותרת למספר סוגי דלקים אשר מופקים מחומרים ביולוגיים המיוצרים במיוחד לטובת ההפקה של הדלק כאמור. שריפת הדלקים הביולוגים, אשר באמצעותה מופקת האנרגיה הנדרשת, נחשבת ככלל כפחות מזהם. אחד המוצרים הללו, אשר נחשב בין תחליפי הנפט המוכרים והנפוצים ביותר הוא אתנול.

ברזיל נחשבת לאחת היצרניות המובילות בעולם של אתנול ואף בין המשתמשות המובילות בעולם בתחליף נפט זה. עובדה זו, יחד עם תגליות אחרונות של מאגרי נפט עצומים במדינה, הפכו את ברזיל למעצמת אנרגיה. רוב האתנול בברזיל מופק מקני סוכר, אשר גדלים בשפע ברחבי המדינה. שיעור השימוש באתנול הוא כה גדול שרק ב- 2006 יותר מ- 30,000 תחנות דלק הציעו דלקים המכילים אתנול לקהל הרחב.

במארס 2006, הנשיא בוש ביקר בברזיל וחתם על מזכר הבנות עם נשיא ברזיל, אשר קרא להרחבת השימוש העולמים באתנול ותחליפי נפט אחרים. ואכן, מיד לאחר חתימת המזכר כאמור, ארה"ב הפכה לאחת מגדולי יבואני האתנול מברזיל (חרף העובדה שארצות הברית עצמה מייצרת כמויות עצומות של אתנול מתירס). ואולם, שווקי ייצוא פוטנציאלים של ברזיל עבור אתנול נמתחים הרבה מעבר לשכנתה מצפון וכוללים בעיקר את האזור המתעורר של העולם במזרח אסיה ואפריקה.

קיימים גם צדדים פחות חיוביים להרחבת תפוצת השימוש באתנול: תהליכי בעורי יערות בברזיל אשר נעשים על מנת לפנות מקום לגידולי קני הסוכר, גורמים למחאות לא רק בקרב שוחרי טבע וסביבה אלא גם בקרב האוכלוסיה המקומית, ובעיקר בקרב העניים הטוענים כי שטחי הגידול של הסוכר באים על חשבון שטחי גידול מוצרי מזון להאכיל את אוכלוסית ברזיל (כצפוי, אופוזיציה זו לשיתופי פעולה בין ברזיל לארצות הברית, נתמכת על ידי משטרים מתנגדים לארצות הברית כמו קובה וונצואלה).

מכאן, שהקריאה הגוברת למציאת תחליפי נפט צריכה להילקח בתשומת לב מיוחדת, ויש לזכור שגם תחליפי נפט עלולים להיות בעייתיים, לעיתים מאותן סיבות שהופכות את השימוש בנפט עצמו לכה בעייתי.

This paper is based on a report prepared and submitted as part of prof. Pushan Dutt’s class in INSEAD, and which was written by Lissauer Yariv and others.