גירושין, שלום בית ובית הדין הרבני

קשר נישואין יכול להגיע לקיצו באחת משלושת הדרכים הבאות:

מוות בני הזוג המעלה בדרך כלל רק את נושא העיזבון או צוואה ,הכרזת נישואין כבטלים  או מתן גט של הבעל לאישה בהסכמת שני הצדדים.דרכים אלה הן היחידות המאפשרות ניתוק משפטי של קשר נישואין והפיכתו בעצם לתהליך גירושין בפועל כמו כן חשוב לציין כי מלבדן אין שום דרך אחרת המאפשרת ניתוק באופן רגיל.

הדרך הראשונה כפי שנחשב היא מות אחד מבני הזוג ועל פי רוב גם הכאובה ביותר ומשמעה כי במצב בו אחד מבני הזוג הולך לעולמו ראשי בן הזוג הנותר בחיים לנהל את חייו ללא שום צורך תקדימי אחר פרט לנושא צוואה וכד'...

הדרך השנייה היא הכרזת הנישואין כבטלים למפרע דבר מאוד נדיר ומשמעותו שאקט הנישואין היה פגום ולפיכך בני הזוג לא היו נשואים מלכתחילה.

הדרך השלישית והנפוצה ביותר היא מתן גט כריתות והיא הקשה מהשניים.

הדרך השלישית אכן הקשה מכל שאר הדרכים  מכיוון שהיא הסבוכה ביותר מביניהם וזאת בעיקר כי בן הזוג המעוניין באקט גירושין מעוניין לנתק את הקשר אינו יכול לממש את הפעולה באופן חד צדדי ולגרום לניתוק בכוחות עצמו.הסיבה המרכזית והעיקרית למצב הזה מקורה בנתון הלכתי  החייב להתנהל תחת בית הדין הרבני.

נתון הלכתי זה קובע כי אין בן הזוג יכול  לתת או לקבל גט אלא מתך רצון חופשי ולכן כדי שאקט הגירושין יכנס לתקוף על הבעל נותן הגט לתת את הגט מרצונו החופשי ועל האישה להסכים לכך. ללא הסכמה זו אין תוקף לאקט גירושין בפועל.

אקט הגירושין יתבצע על ידי כתיבת גט על קלף עשוי עור בהמה ויינתן לאישה במעמד גירושין.

 כתיבת הגט תהיה על ידי הבעל או ידי אחר מטעמו.בשנים האחרונות חודדה תקנה  שאין אקט גירושין מחייב אלא לאחר שהבעל הסכים מרצונו החופשי לגרש את אשתו והאישה הסכימה לכך מרצונה החופשי לקבל את הגט ולהתגרש. משמעות תקנה זו היא שללא הסכמה מפורשת אין כל אפשרות לבצע אקט גירושין בפני בית הדין הרבני שגם אין באפשרותו בגלל מעשה זה להכריז על הזוג כגרושים.