עבודה בפנימיה

השנה החדשה החלה ואיתה פעילות בבית ;הספר בפנימיה.

פגישה מרגשת עם התלמידים משנה שעברה שהתגעגעתי אליהם והם אלי, היה כייף לראות איך תוך חודשיים התבגרו במקצת ולא שכחו להגיד לי איזה שינוי עברו אחרי הפעילות עם הכלבים ואיתי. חלק מבני הנוער סיימו את הלימודים וכבר עזבו והיה לי מוזר שאינם נוכחים.

במקביל נפגשתי עם בני נוער חדשים, מתרגשים ואוהבים כלבים אז אני בטוחה שתהיה שנה מאתגרת ועמוסת סיפורים וחוויות.

מכיוון שחלקם הכירו אותי וחלקם לא, האינטרקציה היתה קצת מורכבת, בכל זאת יש הבדל בשיח ובתקשורת, אבל לא שום דבר שאפשר לפתור ולקדם בעזרת הכלבים.

צ'אנס ולונה כמובן מככבים ומשתפים פעולה עם הנערים והנערות וכייף לראות זאת.

חלק מבני הנוער מגיעים ממקום של בריונות, דבר שאינני אוהבת ובטח לא מאשרת. ההסבר מה ההבדל בין אגרסיביות לאסרטיביות זהו דבר שאני מסבירה מהרגע הראשון, אין מקום לאלימות פיזית או מילולית ואני משליכה את ההסבר על תקשורת כלבית. גם כלבים עושים בחירה אם להכנס למאבק או להתעלם.

את התכנים האלה חשוב להעביר בכל מפגש מחדש, לנערים שרגילים להגיע ממקום פגיע לא קל להפנים את המסר במהירות ולכן התהליך לפעמים איטי, אך בהחלט אפשרי.

השנה הצטרף אלי לפעילות ילד בן 12 עם רמה קוגנטיבית של ילד בן 6. ההתמודדות איתו היא לא קלה אבל הצלחתי לשלב אותו בפעילות עם הכלבים בעיקר כי הוא מאוד אוהב בעלי חיים. היה עלי להסביר לנער מה הם הגבולות במגע עם הכלבים וכיצד יש לנהוג בעדינות כשמלטפים אותם. לקח זמן עד שהצלחתי להביא את הנער להבנה הזו אבל לאחר מספר מפגשים הוא הבין והפסיק להציק להם. זו קפיצת מדרגה מבחינתי כשיש גם יישום מעבר להבנה.

העבודה בבית הספר היא מאתגרת כל פעם מחדש ועלי להתמודד עם סיטואציות מורכבות מאוד, לשמחתי העבודה עם הכלבים מביאה את בני הנוער להצלחות ולתובנות והם משתפים פעולה בדרך חיובית מאוד.