בית אבות: איך להקל על המעבר?

יש אנשים שעוברים בקלות מבית לבית וממקום למקום. אנשים אחרים מתקשים לבצע מעבר דירה, לוותר על מקום מוכר ואהוב ולהתרגל למקום חדש. המעבר אל בית אבות יכול להביא עימו קשיים ייחודיים שהופכים את המעבר לקשה יותר ממעבר דירה רגיל. התנאים שבהם נעשה המעבר אל בית אבות יכולים להקשות על ההתרגלות למקום החדש ולגרום למשבר גם אצל הקשיש, הדייר החדש במקום חדש עבורו, וגם עבור משפחתו של הדייר החדש.

הקושי המיוחד במעבר אל בית אבות הוא ברור. גיל הזהב מביא עימו בעיות מיוחדות ואתגרים חדשים והמעבר אל בית אבות יכול לסמל עבור הקשיש את סופה של תקופה בחייו יותר מאשר התחלה של חוויה חדשה. המעבר אל בית אבות עלול להיתפש כסימן לכישלון – חוסר יכולת לשמור על החיים העצמאיים שאליהם הורגלנו. ישנו מטען כבד שעלול להתלוות אל המעבר אל בית אבות, מטען של רגשות אשמה, של תחושת כישלון ושל חשש מפני העתיד המאיים. לכן אינה דומה מעבר אל בית אבות למעבר דירה רגיל.

גם עבור בני המשפחה המעבר של הורה או קרוב אחר יכול להיות מעבר שנושא עימו מטענים כבדים ושאינו פשוט. משפחות רבות שחוששות מהמעבר אל בית אבות בוחרות לעיתים לדחות אותו עד כמה שאפשר כשהן נעזרות בשירותיהן של חברות סיעוד. אך כשהזמן מגיע ואין ברירה יכולה להיות תחושה של אשמה מכך שהמשפחה איננה מצליחה לטפל בקשיש בקרב המשפחה והיא נאלצת להסכים למעבר אל בית אבות. גם העזיבה של הקשיש אל מקום אחר עלולה להתפרש כאבידה ואולי סימן לעתיד שאיש איננו רוצה לחשוב על כך.

כדי להתמודד בצורה טובה עם המעבר כדאי לנסות ולבצע אותו לאט ובסבלנות. לעיתים המעבר נעשה בשליטה מלאה של הקשיש שנמצא במצב גופני ופסיכולוגי תקין ולכן הוא יכול לנהל את החיפוש אחרי בית אבות ואת הבחירה בו. במצב שכזה החששות קטנים יותר ותחושת השליטה בתהליך יכולה לסייע להתמודדות עם החששות והרגשות. במידה והקשיש אינו יכול לשלוט בתהליך יש לשתף אותו במידת האפשר. אין להתייחס אל תהליך הבחירה של בית אבות כאילו הקשיש איננו יכול לקחת בו חלק ויש לשלב אותו בבחירה ולשמוע את דעתו ככל שניתן (כמו שראוי לעשות גם כאשר בוחרים מטפל סיעודי.)

כאשר הקשיש עבר אל בית אבות חדש מומלץ מאד שבני המשפחה ישתדלו לבקר אותו הרבה ככל האפשר. כך תיווצר אווירה ביתית בבית החדש והמעבר אל בית אבות זה יהיה פחות טראומטי. אם ניתן למצוא בית אבות בסביבה הקרובה למקום מגוריו של הקשיש – כך שהוא יוכל להישאר בסביבה מוכרת – הרי שיש לשאוף לכך ככל האפשר. כדאי גם להעביר אל הבית החדש חפצים מוכרים מהבית הישן ולנסות ליצור תפאורה מוכרת שבה יהיה קל יותר להתרגל למקום החדש. כדי שבני המשפחה יוכלו להתמודד עם המעבר כדאי לעודד אותם להרבות בביקורים כדי שהם ייווכחו שהשד איננו נורא כל-כך. בית אבות איננו צריך להיות מקום שהוא אקט סיום. הוא יכול וצריך להיות מקום של התחלה חדשה של פרק חיים נוסף. במאמץ משותף של בני המשפחה אפשר בהחלט להפוך את המעבר אל בית אבות לחוויה חיובית ומבטיחה.