הורות - זה לכל החיים

הורות - זה לכל החיים

בחברה המודרנית, ילדים גדלים בתחושה, שהם מרכז העולם. האמת המרה תופחת על פניהם בהדרגה; אך גם אחרי שהם עוזבים את הבית, עומדים ברשות עצמם ומקימים משפחה, הידיעה כי לנצח ייוותרו במרכז עולמם של הוריהם, מגינה עליהם. המנגנון ההפוך לא מאחר להתפתח. ההורים אמנם מפנים את מקומם, כמרכז עולמו המודע של הילד, לאינספור מיקודים מתחלפים, אך עוצמת הרגש וההשפעה אינה פוחתת. עם ההתבגרות, עולות רמות המחויבות וההזדהות עם ההורים, בעיקר לאחר המפגש האישי עם חוויית ההורות ועם הגיע ההורים לגיל זקנה.

רצוננו להיטיב את חיי ההורה המזדקן נובע משתי סיבות. המתבקשת היא אותה מחויבות, שאנו מטפחים כלפיי מי שגידל ודאג לנו כל חיינו, בין אם היא משולבת ברגשות עזים או לא. הסיבה השניה, שאינה פחותה בחשיבותה, נובעת מההכרה הגדלה והולכת, כי לא רחוק היום בו נכנס לנעלי הורינו ונזדקק לאותה חמלה מילדנו. מחשבה אגוצנטרית, אך אין בה פסול. אנו מחנכים את ילדינו על ידי מתן דוגמה אישית, בתקווה שיפיקו מכך לקח כללי לחיים; ובעיקר, יטפלו בנו כראוי, כשזמננו יגיע.

התרבות בה אנו חיים מעלה על נס ערכי משפחה ועזרה הדדית, אך עם זאת בחיי היום יום, אין הדורות שזורים זה בזה, כבעבר. בני גיל הזהב רוצים חופש להנות מגיל הפנסיה ובמקביל, מעדיפים ילדיהם את פרטיותם, נסחפים בעומס הצרכים הכלכליים והחברתיים ואין להם את הפנאי ללוות את הוריהם 24 שעות ביממה.

דיור מוגן יוקרתי - הבחירה הטבעית

לאור המצב, אין מקום לרגשות אשם על הבחירה של סביבת מגורים הולמת לגילו וצרכיו של ההורה, מחוץ למסגרת המשפחתית. בתי אבות במרכז ובכלל, מציעים מגוון רחב של אפשרויות. בני גיל הזהב, אשר עודם עצמאיים לחלוטין, ישאפו אל דיור מוגן יוקרתי, המספק איכות חיים, נוחות, זמינות ושפע אטרקציות. הבעיה אינה תחושת הזנחה, שעלולה לצוץ, אלא המחיר, שגובים עבור הפינוק.

בתי חולים סיעודיים - ברירת אין ברירה

בניגוד למוסדות דיור מוגן יוקרתי, קיימים בתי חולים סיעודיים, אליהם מפנים זקנים, הזקוקים לטיפול צמוד ומורכב. אנשים שאיבדו את עצמאותם הפיזית ונותרו תלויים במטפליהם. אין בוחרים בתי חולים סיעודיים, לשם הנאה, אך גם כאן אין מקום ליסורי מצפון, מאחר ומוסדות אלו ערוכים לספק טיפול, סיוע ובטחון, שאין אדם, מן השורה, יכול לספק להוריו בביתו. רמת הקשר והדאגה משתקפים בביקורים, פעילויות, חופשות וכדומה.

בתי אבות - כברירת מחדל  

מרבית מוסדות גיל הזהב, בין אם אלו בתי אבות במרכז, בצפון ובדרום, נועדו עבור אנשים, הנמצאים בשלב ביניים. עצמאות חלקית, ללא צורך סיעודי; שלב בו האדם יכול להנות מתחומי עניין ופעילות רבים, כל עוד העזרה בהישג יד. מוסדות אלו קיימים בכל רמה וצורה ובדרך כלל, הדיירים מעוניינים ונהנים לחיות במסגרות אלו ואין המעבר כשלעצמו פוגם או מעיב על קשרי המשפחה.