המצאות וחידושים

לעתים אני נדהם מכושר ההמצאה של האנושות. נעזוב לרגע את המחשב, הדי וי די ואת הסופרנוס. אלה עוד הגיוניים בעיניי עקב תרבות הבידור והפנאי המתפתחת בקצב מסחרר והצורך של האנשים להתהפנט. את זה אני מבין, באמת. מה שאני לא מבין זה כיצד הגיעו להמצאות כמו, נניח, חיתול ים.

נתקלתי במוצר הנפלא הזה בתחילת הקיץ, שהלכתי לשאול לשלומו של הים שנשאר מיותם מנוכחותי כמעט כל החורף. להפתעתי הרבה נתקלתי בחברים טובים שלי שהביאו עד לא מזמן צאצא קטן וחמוד לעולם. הגמד החביב, שכבר החל להלך בעצמו, נראה מאושר בשמש החמימה, רץ ומתרוצץ כשעל אגנו תלוי חיתול צבעוני מנוקד בפרחים.

הפניתי מבט שואל אל אמו שהיא במקרה, חברת ילדות שלי ותהיתי אם היא זוכרת כיצד היינו מתרוצצים על החוף, ערומים לגמרי, חסרי דאגות ומאושרים. היא כמובן קלטה אותי, "קוראים לזה חיתול ים," אמרה לי, "אתה לא מאמין איך זה משדרג את החיים, הילד יכול להיכנס למים בלי שהכלור או המלח ישרפו לו בפיפי." "וזה עובד?" שאלתי בספקנות, "כמו קסם," אמרה. אחר כך טיילנו עם הקטנטן ששיחק עם הגלים כאילו היו חבר קרוב שלו.

חשבתי לעצמי שזו יכולה להיות מתנת לידה או לאמא צעירה, ושמתי פעמיי אל חנות מוצרי תינוקות הממוקמת ליד ביתי. הופתעתי לגלות כמה הנושא הזה מפותח ובכלל כמה מפותח כל הספקטרום של חבילת לידה. דברים משתנים במהירות, הרהרתי לעצמי, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, רק הים נשאר אותו דבר.

אחרי שבחנתי את כל האפשרויות ותאמינו לי, יש לו מעט אפשרויות, קניתי חיתול ים עם הדפס של פו הדב והוספתי גם בטיה חביבה, שיהיה לאמא הצעירה כיצד לרחוץ את תינוקה. מיותר לציין שהמתנה התקבלה בצעקות שמחה וחיבוקים. קבענו ללכת לים, היא והוא, אני, התינוק וכמובן, החיתול.