סמכות שיפוטית בתהליך גירושים

גירושים יכולים להיות בהסכמה בין בני הזוג אשר מבינים כי אין הם צריכים להיות עוד ביחד והגיע הזמן לפרק את השותפות ואף להמשיך להיות בקשרי נועם, אך לרוב, גירושים הינם חד צדדים. כלומר, צד אחד מחליט כי אין הוא רוצה להיות נשוי לצד השני והוא מבקש גט.

גירושים יכולים להתבסס על חוסר אהבה או כאשר בני הזוג לא מסתדרים וכל הזמן נמצאים במצב של ריב. אין זה מצב בריא לאף אחד מבין הצדדים ולכן אן ייעוץ זוגי לא עוזר או שאין אפילו את הרצון לנסות לשפר את המערכת היחסים אז גירושים זהו הפתרון היחידי שנשאר לבני הזוג לעשות.

מבחינת אישור של גירושים נתין לעשות זאת רק באמצעות פניה אל בית הדין הרבני אשר הוא הסמכות השופטת היחידה לענייני נישואים וכן גירושים, אך בנוגע לכל שאר העניינים אשר קשורים לגירושים, כמו לדוגמא: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת, הסדרי ראייה, בדיקת והוכחת אבהות, ההסכם גירושים, הסכם ממון, ירושה, צוואה וחלוקת רכוש, כל אלו ועוד נושאים אחרים יכולים לדון או מול בית הדין הרבני או מול הסמכות המקבילה אשר היא בית המשפט לענייני משפחה. השוני בין שתי הסמכויות השופטות הללו הינו משמעותי, אך אין זה אומר כי התוצאה ידועה מראש לגבי אף אחד מן הצדדים כאשר פונים לסמכות שופטת אחת ולא לאחרת.

בית הדין הרבני עובד במקביל לחוקי הדת מול בית המשפט לענייני משפחה אשר עובד במקביל לחוקים יותר ליבראליים ועכשוויים. עמידה מול שופט של בית המשפט לענייני משפחה או עמידה מול דיין של בית הדין הרבני קשור למי מגיש מבין בני הזוג את העתירה ראשון. לעניין הזה קוראים מרוץ סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני.

עורך דין לגירושים כמובן ימליץ על פניה אל סמכות אחת אך בהחלט יגיד את כל היתרונות והחסרונות אשר קשורים לפניה אל כל אחת מן הסמכויות השופטות הללו. תפקידו של העורך דין הינו לזהות את האסטרטגיה הנכונה ביותר בשביל הלקוח שלו כמה שיותר מהר ולהגיש את העתירה אל הסמכות אשר הכי מתאימה להם.

אודות מחבר המאמר

אלי גולדמן