אתר מאמרים
מעגל הכותבים אתר מאמרים קהילתי
שלום אורח!

ערכאה בפני בית המשפט לענייני משפחה וערעורים בפועל

בישראל, בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום, משמש כבית משפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה 1995בסמכות בית המשפט לתת מענה כולל לסך הבעיות המתעוררות בעת סכסוך משפחתי הכוללות סכסוכים הקשורים בממון,רכוש לרבות משמורת ילדים וכד'.תחום דיני משפחה הוא אחד מהתחומים המורכבים בעולם המשפט. סכסוכים בין בני זוג מתפרשים על תחומים רבים דבר המעקב את ההליך לא פעם.

לפני שהוקם בית המשפט לענייני משפחה, היה נוצר לעתים מזומנות מצב של פיצול סמכויות בעניין דיני משפחה וכל הקשור בין בתי המשפט השונים,כלומר מצב בו בני הזוג  מוצאים עצמם מתדיינים בכמה ערכאות במקביל, כשכל ערכאה דנה בפן שונה של הסכסוך. בית המשפט למשפחה פתר זאת על ידי ריכוז ההתדיינויות ומתן כתובת אחת לכל הצדדים בסכסוך, למעט סוגיית מרוץ  סמכויות שעדין קיים בין בית המשפט הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.השופטים בעניין דיני משפחה הינם המומחים בתחום ויכולים לראות את סך הנסיבות  בתיק ולשפוט בהתאם. לאור הנתונים המוצגים בפניהם. 

לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים,בית המשפט פטור מההליכים פורמאליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין חוץ מעניין חטיפת ילדים אל מחוץ לגבולות הארץ.לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט בהחלטות וכפופה לו באופן ישיר לכל מענה ובקשה בסוגיית עניין גירושין בפועל לרבות משמורת ילדים וכד'. 

האחראי בעיקרון על ערעורים של בית המשפט לענייני משפחה הינו בית המשפט המחוזי. ברוב הערעורים דן בית המשפט בהרכב של שופט אחד אולם בכל הקשור לעניין משמורת ילדים ונושאים משיקים כמו קביעת אבהות או אמהות ,אימוץ והחזרת קטין חטוף על פי האמנה  בדבר היבט אזרחי של חטיפה בינלאומית של ילדים אזי ידון בית המשפט בהרכב של לא פחות משלושה שופטים.

חשוב לציין כי השינוי הנפוץ אותו מבקשות לדוגמא נשים לבצע בהתאם לאמור הוא העברת תביעה שהוגשה על ידיהן בחופזה בבית הדין הרבני וכעת רצונן להגישה בבית המשפט לענייני משפחה.חשוב לציין כי העברה זו היא כמעט בלתי אפשרית בפועל ועל מנת לאפשר את העברתה יש צורך בסגירת התיק בבית הדין הרבני שכן כל עוד התיק לא נסגר מנוע בית המשפט לענייני משפחה מלדון בתביעה מהטעם האמור של "כיבוד ערכאות" ואי יצירת כפל ובמקרים מסוימים אף לאחר שנסגר קיימת מניעות מלהחליף ערכאה.


אודות מחבר המאמר

אלי גולדמן

דרושים בתחום הכתיבה | תנאי שימוש ומדיניות פרטיות | תוכן המפרסמים באתר מופץ ברשיון ייחוס-איסור יצירות נגזרות של Creative Common License.
כל הזכויות שמורות © Circle.co.il 2009-2012 - מאמרים להפצה חופשית מאת מעגל הכותבים.