מתקני-משחק בישראל

בהתחלה היה רק חול וחול. ואח"כ צמחים.אלו היו מתקני המשחק הראשונים של פעוטות ישראל בתחילת המאה שעברה .בשנות ה-50לא היו טלויזיה ולא מחשב, בילינו את רב זמננו הפנוי בפעילות פיזית ברחובות.ובהרבה שטחים פנויים שעדיין היו אז בעיר ת"א.אפשר היה אז לשחק מחניים ברחובות כי רכבים עוד לא היו אז, היו רק "אוטואים" שנסעו במהירות איטית מדי מספר דקות.  בשד' חן בת"א הינו עולים על עץ בפינת רח' מאז"ה ,ועוברים דרך צמרות  עצי העצים הסבוכים עד לקיצוני שבהם בפינת רח' אחד העם.מבנינים שהיו בשלב בניה היינו קופצים מקומה גבוההלמטה לערמות האדמה הגבוהות שבמגרש. מתקני יבוש לכביסה בחצרות עשויים צינורות מתכת שימשו לנו כמתקני התעמלות ומתח.למה בכלל צריך מתקני-משחק ?גני שעשועים חשובים להתפתחות נפשית תקינה של הילד,הוא לומד להתגבר על פחדים ומכשולים פיזיים. הם מפתחים את התפיסה שלו, את כושרו האינטלקטואלי, את הקואורדינציה ואת כושרו הגופני. כדי שהמתקן ימלא את יעודו, עליו להיות מושך ואתגרי, מגרה את החושים אך גם בטוח.חשוב גם שיהיו מספר מתקנים שיענו על מגוון פעילויות פיזיות.לכן גם נכון שיהיו מתקנים שיתאימו לילדים בעלי כושר ויכולות שונות וגם לגילים אחרים.בשנות ה-50 של המאה הקודמת מתקני-המשחק "האמיתים" היו קטנים ומועטים. היו חברות שייצרו מתקנים עשויים צינורות מתכת. בקיבוצים ייצרו מתקנים מטרקטורים וכלים חקלאיים ישנים.והתחיל ייצור של מתקני-משחק מודולריים מפיברגלס-חומר שהתבלה מהר בשמש העברית.בתחילת שנות השבעים ייבא האדריכל גדעון שריג את רעיון גני-השעשועים מארה”ב. מתקנים מאסיבים עשויים עמודי טלפון וחשמל משומשים.הגן הראשון הוקם עם תלמידי "בצלאל" על גדת הירקון.ואח"כ התפשט סגנון זה בכל רחבי הארץ. אני עבדתי אצל האדר' שריג והייתי אחראי אצלו על תכנון מתקני-המשחק.תכננתי אז במחצית שנות השבעים את גני-ההרפתקאות הגדולים בישראל.כיון שלא היה פעם בארץ תקן בנושא, השגנו תקן אנגלי  כדי לדעת מה טוב בטיחותית.המתקנים אז לא היו עוברים אישור של התקן היום, אבל איני חושב שהיו אז יותר תאונות.הילדים לקחו סיכון ונזהרו  בפעילותם הפיזית והאקסטרימית יותר מאשר הפעילויות במתקנים "הבטוחים" של עכשיו.מתקן מיוחד במינו שעושה רושם נעשה אז בירושלים - "המפלצת" תוכנן ע"י הפסלת הצרפתיה ניקי דה סנט פול, הינו דוגמא למתקן גדול, יפהפה ולא תקני, המהוה עד היו מוקד עליה לרגל לילדים ומתכננים. בסוף שנות השבעים יזמתי את הקמת החברה הראשונה למתקני משחק מודולריים מעץ "פארק".חברה זו קיימת עד היום.מאז קמו כפטריות אחרי הגשם הרבה חברות שבונותבערך את אותם המתקנים.מעץ ממתכת ומפלסטיק.חלקן מייבאות מתקנים או חלקי מתקנים להרכבה בארץ.ובעיקר מעתיקות אחת מהשניה את "האופנה האחרונה" בנושא. לרב החברות אין מעצבים מקצועיים שמחליטים על המראההחיצוני של המתקנים.והרבה פעמים רואים מתקנים ממש מכוערים. טכניקות הצביעה של המתקנים מאפשרות בזמנינו ליצור בצבעים שונים,אבל במקום לתת לצבע להיות חלק מהעיצוב, בחירה של 3-4 גוונים, התאמה לסביבת הגן או למשל חלוקת המתקן לצבעים לפי הפונקציות המשחקיות,רואים לפעמים מתקני משחק שנראים כמו סלטפירות -כל מטר של חלק מהמתקן בצבע אחר,לרב מוכתב צבע המתקן לפי גווני החלקים שיש באותו זמן במחסן החברה.

אודות מחבר המאמר

http://sus-etz.co.il/