רשלנות רפואית: רשלנות בלידה

רשלנות רפואית מוגדרת בענף המשפטי כתת-תחום של עוולת הרשלנות, המשתייכת לדיני הנזיקין. ההגדרה של תת תחום זה הינה מצבים בהם ניתנים למטופל שירותים רפואיים שאינם מתאימים למצבו, ואשר כתוצאה מהם נגרם נזק למטופל, שלא היה נגרם אם שירותים רפואיים אלה לא היו ניתנים לו. הדבר יכול להתבטא במתן תרופה לא מתאימה, באבחון שגוי של מחלה ממנה סובל המטופל, בהפרת סודיות רפואית, בהתעלמות מתלונות שלו ובמקרים בהם מדובר באישה הרה – גם בביצוע (או באי ביצוע) פעולה רפואית שכתוצאה ממנה נפגעו היא או העובר שנשאה ברחמה. בנוסף, ישנם מקרים בהם קיימת רשלנות רפואית בלידה עצמה, שכתוצאה ממנה נגרם נזק ליולדת או לתינוק.

רשלנות רפואית – אז והיום

אמנם, עדות להכרה באפשרות שבמהלך טיפול בחולה יתרחש מצב של רשלנות רפואית ישנה כבר בתלמוד, במסכת בבא קמא ט', ג', שם כתוב: "רופא אומן שריפא ברשות בית הדין והזיק, פטור. חבל בו יותר מן הראוי לו הרי זה חייב". למרות זאת, עד לפני כמה שנים רופא היה נחשב כאדם בעל ידע רב, משכמו ומעלה, שאין לפקפק בידיעותיו ובהחלטותיו, ולכן לא הוגשו בישראל תביעות בנושא רשלנות רפואית או רשלנות רפואית בלידה גם במצבים בהם ברור היה לגמרי שלולא פעל הרופא באופן מסוים לא היה נגרם נזק למטופל. בשנים האחרונות השתנתה הגישה אל המוסדות הרפואיים ואל הרופאים עצמם, והיום היא הרבה יותר ביקורתית. הרבה יותר אנשים מבקשים לשמוע חוות דעת שנייה כשהם לא בטוחים שפרוצדורה מסוימת שהוצעה להם על ידי רופא אחד היא אכן הפרוצדורה שיש לבצע, הרבה יותר אנשים יודעים לזהות מצבים בהם רופא או גורם המשתייך לצוות הרפואי לא פועל כשורה והרבה יותר אנשים מעזים להגיש, ובצדק, תביעות בתחום שעד לפני כמה שנים היה טאבו – התחום של רשלנות רפואית.

גרימת נזק לתינוק – פגיעה לשארית חייו

תת התחום של רשלנות רפואית שהינו רשלנות בלידה, הינו תחום שבו מוגשות תביעות רבות, בעיקר משום שלידות מתרחשות בתדירות מאוד גבוהה. מכיוון שכאשר מדובר במצב שכזה הרי שנגרם לתינוק נזק שיכול ללוות אותו לשארית חייו, הרי שמדובר בנזק בלתי הפיך ובמקרה שבו אם אכן אירעה רשלנות רפואית, אין ספק שהגורם האחראי לה צריך לתת את הדין על כך. רשלנות בלידה יכולה להתבטא במצבים שונים, ביניהם פענוח לא נכון של בדיקת אולטרסאונד, חוסר נוכחות של רופא במצב שמחייב נוכחות רופא במקום, התעלמות ממצוקת העובר שזוהתה באמצעות המוניטור, ניטור לא נכון של פעימות לב העובר (כתוצאה מהנחה לא נכונה של המכשיר או מפענוח לקוי של הנתונים), אי ביצוע של ניתוח קיסרי במצב חירום, ביצוע לקוי של לידת ואקום או של לידת מלקחיים, התעלמות מקריאות מצוקה של האם במהלך הלידה ואחריה ועוד. כל אחד ממצבים אלה מעמיד בסכנה את חיי האם והתינוק ו/או יכולים לגרום להם נזק שילווה אותם לאורך כל שנות חייהם, ולכן מדובר במקרים קשים מאוד של רשלנות רפואית ואם הם מתרחשים – חשוב מאוד להגיש תביעה באמצעות עורך דין המתמחה בתחום. חשוב לציין שבגלל הנזק ארוך הטווח שעלול להיגרם לתינוק, על תביעת רשלנות בלידה חל חוק ההתיישנות רק אחרי שבע שנים מהגיעו של הילד לגיל 18, כלומר – עד שיהיה בן 25 שנה. אם נפגעתם בשל רשלנות רפואית שכזאת, פנו לעורך דין המתמחה בתחום ואל תהססו להגיש תביעה.

למידע וייעוץ נוסף אתם מוזמנים לבקר בפורום רשלנות רפואית

אודות מחבר המאמר

הרבה בריאות לכולנו, שלא נדע מצרות