קולנוע ישראלי - היסטוריה מקוצרת

בתחילת המאה העשרים נחשף העולם לסוג אמנות חדש: קולנוע. קשה לדמיין כיום אבל סרטי הקולנוע החלו כסדרה של צילומי סטילס נעות ברצף ומאז ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, למעשה, סייעה לז'אנר הצעיר לפרוח, לשגשג וליצור יצירות אמנות שאף מדיום אחר לא הצליח ליצור, גם לא התאטרון. מרכז התעשייה היה בהוליווד, אשר שלטה בכיפה עד שבאירופה שמעבר לים החלה להתפתח תעשייה מצליחה של סרטי קולנוע "זרים" ואיכותיים.  הקולנוע הגיע גם למדינתנו הקטנה אך, למעשה, רק מתחילת שנות ה-50 ניתן לומר שיש בישראל תעשיית קולנוע וסרטים.

בניגוד לעובדה, הלא מפתיעה, שהקולנוע הישראלי תמיד נמצא במצב של מחסור בתקציבים וסובסידיות ממשלתיות, נעשו בישראל במהלך 64 שנות קיומה מספר רב מאד של סרטים מסרטים שונים וכיום, אפשר לומר בגאווה שיש במדינה תעשייה פורחת של קולנוע ישראלי, הכוללת סרטים תיעודיים ולא-תיעודיים. יחסית למדינה קטנה, זכו הרבה סרטים ישראלים לפרסים בינלאומיים במהלך השנים, יש הטוענים בגלל החברה המורכבת והנושאים השנויים במחלוקת בהם הסרטים עוסקים, ויש הטוענים כי בזכות הכישרון בלבד של היוצרים. כך או כך, לא חסרים היום סרטים ישראלים לכל צופה וטעמו האישי. 

בעבר נהגו להתייחס לסרטים הישראלים אך ורק כסרטי בורקס או סרטי צבא. עם השנים, השתנתה התעשייה ויצאו לאקרנים סרטים חדשים השייכים גם לז’אנרים אחרים ואלו אף הוכיחו את עצמם בקופה. למעשה, הסיפור האמיתי החל ב-1954 כשהתקבל חוק לעידוד הסרט הישראלי,‏ ו- 1955 הוסרט הסרט הישראלי החשוב ביותר "גבעה 24 אינה עונה".  בתחילת שנות ה060, לאור ההחלטה על מתן החזר מס על רכישת כרטיסי קולנוע, שאיפשרה הפקת סרטים ישראליים על ידי חברות מסחריות הפועלות למען רווחים, החל הקולנוע הישראלי להרים ראש. בתקופה זו החלו לפעול שלושה יוצרי קולנוע מסחריים, שפעלו ברציפות במהלך שנות השישים - מנחם גולן, אפרים קישון ואורי זוהר. 

אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסק הקולנוע הישראלי הוא הצגת השונה או האחר, בשל האוכלוסייה המגוונת במדינה וערך "קיבוץ הגלויות" הציוני. אפשר לראות עיסוק רב בנושא ה"אחר", לדוגמה, בהרבה סרטים שנעשו בשנות ה-90 על העלייה הרוסית מכל מיני זוויות. סרטים על יחסים בין בני דתות, עמים, עדות ומסורות שונות, בעיקר על רקע רומנטי, גם הם מאוד נפוצים במדינת ישראל.

נושא נוסף וברור מאליו הוא הצבא. סרטים ישראלים רבים, גם כיום, עוסקים בצה"ל ובהווי הצבאי. יש לכך מספר סיבות, כגון העובדה שענייני צבא וביטחון תופסים תפקיד מרכזי בחיי היום יום בישראל ומשם הקלות להפיק סרטי צבא מבחינת הסט, התסריטים והשחקנים – אחרי הכול כמעט כולנו היינו שם והעולם כולו מתעניין בצה"ל ובמצב הביטחוני בישראל במזה"ת. נושא פופולארי אחר הוא סרטים העוסקים בסיפוריהם של ניצולי שואה. קיים חומר מתועד רב בנושא וקל גם להפיץ בעולם סרטים בנושאים אלה בשל ההתעניינות בנושא. 

בעשור הראשון של המאה ה-21 החל עידן של פריחה לקולנוע הישראלי, בתחום הדוקומנטרי ובתחום העלילתי. הקהל צופה בסרטים רבים, הביקורות מפרגנות ומספר סרטים ישראליים אף זכו לכבוד ולפרסים ברחבי העולם. לדוגמה: "ואלס עם באשיר", "עג'מי" ו"בופור".

אודות מחבר המאמר

היסטוריה מקוצרת של הקולנוע הישראלי