דוחות תעבורה

דוחות תעבורה

כולנו נתקלנו לא פעם בשוטר שעוצר אותנו בשול הדרך, ידרוש מאיתנו רשיונות ומסמכים ויספר לנו שביצענו עבירת תעבורה כזו או אחרת. דוחות נפוצים הם לרוב על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ,ביצוע פניית פרסה במקום אסור ,  אי ציות לאור אדום ברמזור, נסיעה שלא בהתאם לגובה המהירות המותרת ועוד.  סוגי דוחות תעבורה ישנם שני סוגים של דוחות תעבורה. הראשון שבהם מתייחס לדוחות אשר מלווים בהזמנה לדין. מדובר בעבירות תעבורה הנחשבות חמורות ביותר כגון עקיפה מסוכנת בקו רצוף לדוגמה. בדרך כלל מדובר בדוחות תעבורה שנקבל משוטר אשר כבר בגוף הדו"ח יהיה תיאור העבירה ותאריך זימון של ישיבת הקריאה בביהמ"ש. סוג נוסף של דוחות תעבורה , מתייחס לעבירות הנחשבות קלות יותר וגורר קנסות או ברירת משפט. תשלום דו"ח תעבורה הינו למעשה הודאה של הנהג בביצוע העבירה.העבירה נרשמת בגיליון ההרשעות של הנהג ובהתאם לאופי העבירה ינתנו "נקודות " . הליכי הפרוצדורה של דוחות תעבורה אדם אשר קיבל דוחות תעבורה וקיבל הזמנה לדין רשאי לשלם את החשבון תוך חמישה עשר ימים מיום המסירה. במידה ודוחות התעבורה שולמו שווה ערך הדבר להודאה באשמה בפני בית משפט. במידה ולא שולמו דוחות התעבורה ההזמנה שנמסרה שוות ערך להזמנה למשפט.בעת קבלת דוחות תעבורה קיימת אפשרות לבקש להישפט בבית משפט מול שופט לבד או עם עורך דין תעבורה .ברגע שמבצע העבירה ביקש להישפט הדברמשפיע באופן ישיר על אופי הענישה, קנסות עלולים להיות גבוהים יותר, תיתכן פסילה ועוד.במידה והוגשה בקשה להישפט מרגע שמתקבל הדואר הרשום יש למשטרה שנה להודיע על מועד המשפט, במידה ולא יצאה הודעה תחול התיישנות על העברה.

d� ��
�Z"0$בתאונה (מיכלי מלט, וריבלין במאמרו), נדרש קיום קש"ס כפול, עובדתי ומשפטי (קרנית), ולכן יוכרע ע"פ מבחן סיבה בלעדיה אין (קואסמה), נהג הטרקטור יטען שהרכב החונה הוא הגורם לסטיית האופניים, והטרקטור שימש רק זירה לאירוע בלא קשר לסיכון שהשימוש יצר (רותם) ונהג הרכב יטען מנגד שהסטייה נגרמה מבור בדרך, ולכן ניתק הקש"ס (הסנה). בתיקון נוספה החזקה לפיה ייחשב כת"ד מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחניה. חניה היא שימוש לוואי של הרכב, נזק הנגרם בשל החניה נופל למסגרת הסיכון שחניה גורמת, ולכן הוא מהווה, נזק שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי (שולמן).

 

בעל הרכב מנגד יטען לחזקה הממעטת לעניין השימוש באשר לטעינה ופריקה כשהרכב עומד, יטען שטען קרשים א. תשובתי היתה משתנה כי ס'7(3) לחוק גורס שאדם שנהג ללא רישיון לא זכאי לפיצויים, הס' נועד למטרות הרתעה, ולכן נהג הטרקטור לא זכאי לפיצויים ע"פ חוק (גולדמן), אפילו אם לפי תנאי הפוליסה ישנו כיסוי לתאונה בנדונה, ראובן לעומתו זכאי לפיצויים, או באמצעות נהג הרכב או באמצעות פיצויי קרנית ע"פ ס' 12 לחוק.

דינו של המחפר כמו הדחפור, כלל לא כמו דינו של הטרקטור (קרנית), הסיבה לכך היא שעיקר ייעודו של המחפר הוא לחפור ולא לסחוב אנשים או מטען לכן הוא לא נכנס לגדרו של רכב מנועי. מכונה ניידת תחשב רכב מנועי, אם קיימת בה כשירות נורמטיבית, הנבחנת בין היתר במבחן המהירות המקסימלי של המכונה, מידותיה וכו (אטליס), למחפר אין כשירות נורמטיבית (מנסור), כך שתשובתי הייתה משתנה כי אם היה מדובר במחפר זה לא היה ת"ד.

המקרה המדובר חוסה תחת חזקת הריבוי הראשונה (ס' 1 לחוק) נאמר שהמאורע התרחש עקב התלקחות הרכב ונגרם עקב חומר החיוני לנסיעתו (לסרי). כאשר הסיכון שהטרקטור יוצר במיכלי הדלק זהה גם כשהכף בתנועה וגם שהיא כלל לא בתנועה (מגדל). ההשתלשלות הסיבתית יכול שתתחיל בגורם שמחוץ לרכב, ובמצטבר צריך שהגרימה תתבצע ע"י חומר חיוני לכושר נסיעתו של הרכב (קטיפיאן) כפי שקרה במקרה שלנו. עקב היות הדלק רזרבי, ייתכן יאמרו  שהוא לא היה חיוני, ואז תשובתי היתה משתנה.

אודות מחבר המאמר

דוחות תעבורה