לקבל את עצמך כפי שאת – יחס אמביוולנטי של נערות בגיל ההתבגרות לגופן

שנות ההתבגרות עוברות על נערות רבות ביסורים. זהו הזמן שבו הן מגלות את נשיותן ואת מיניותן, והן עסוקות באופן כמעט אובססיבי במראה החיצוני. כמו כן, דרישות חברתיות ומסרים מהסביבה, מוסיפים גם הם למחשבות וברצון התמידי לשפר ולשנות את המראה החיצוני. מראה קיצוני גורר הערות – כך לדוגמא נערה שמנה מדי/רזה מדי/גבוהה מדי/נמוכה מדי/חזה גדול/קטן, שעירה, אף גדול, בעלת אקנה על פניה, תשמע מחבריה ומכל הסביבה הקרובה התייחסויות לגבי מראה. גם מי שאין לה מראה שונה תרצה לשנות, נערה מתולתלת, לנצח תחשוק בשיער חלק ולהיפך. לוקח זמן, אם זה קורה בכלל, לקבל את עצמך כמו שאת. לשלב הזה בחייך, עדיף להגיע עם כמה ביטחון עצמי שרק אפשר, כיוון שבטוח שלא תוכלי לצאת פטורה בלא כלום.

פעמים רבות, נתפסות נערות לאיבר מסויים בגופן, והן בטוחות שאם הוא רק ישתנה, הן יוכלו לשפר את מצבן החברתי ואת בטחונן האישי. אם רק נתקן את האף, נקטין/נגדיל את החזה ונתקן מה שרק אפשר, ואז שוב נהייה מושלמות וכולם יאהבו אותנו. ניתוחים פלסטיים הפכו זמינים כל כך, הן במחיר והן בתודעה, שהורים רבים אינם רואים כל נזק. אם זה מה שהילדה כל כך רוצה וזה מה שיעזור לה, נממן לה את הניתוח. כרגיל, הפתרונות הקלים הם לא תמיד הפתרונות החינוכיים וגם לא המועילים במיוחד.

עדיף להעביר לנערות את המסר שניתוחים הם מוצא קיצוני שאינו יכול להוות פתרון בגיל צעיר. קבלה עצמית של הגוף, מביאה לבטחון עצמי טוב יותר, מקור לשמחה ולהנאה גדולה יותר מהחיים עצמם, ממין, מיחסים עם בני המין השני. חוסר שביעות הרצון ממראנו החיצוני, לעומת זאת, הוא מנבא טוב לדכדוך, להצלחה חברתית נמוכה יותר ולעתים אף להצלחה מקצועית שאינם מנצלת את הפוטנציאל הטמון בנו.

אז אם זה כל כך חשוב – איך נגרום לזה לקרות? נערות והורים יכולים לשתף פעולה לעידוד לאהבת הגוף, אהבת עצמנו בזכות התכונות החזקות שלנו והתנגדות להתערבויות רפואיות. מספר הצעות לפעולות כאלה: דוגמא אישית (ההורים לא ישימו דגש רב מדי על הצד החיצוני), ללכת עם הילדה לסטייליסט (שייעץ לה איך להתלבש בצורה המחמיאה ביותר), לדחוף לעשות ספורט (כשהרעיון הוא עיסוק בגוף והכרתו, מתוך שאיפה שכשנבל הנאה מגופנו בדרכים אחרות, יירד העיסוק במראה החיצוני מעט), לעשות בוק בת מצווה עם הילדה (שוב – דגש על הגוף ועל המראה ממקום של אהבה וקבלה), לחשוב במה הילדה חזקה – ריקוד, נגינה, מתמטיקה, כתיבת סיפורים וכו', ולנסות לשים דגש על התבטאות בנתיב הזה.

בקיצור, עדיף ללמד את הילדה לאהוב ולקבל את עצמה בזכות עצמה במקום ללכת ולשנות דברים באמצעים חיצוניים, בעיקר בגיל צעיר כל כך כשההחלטות עוד אינן מגובשות, הגוף עוד לא סיים לגדול, והילדה עדיין תחת חסות הוריה.

אודות מחבר המאמר

דורית כהן - עורכת תוכן