על יכולת הקשבה כבר דיברנו?

אתמול כששרון ונוגה ישבו בחדרי, אמר שרון משפט המעורר מחשבה, ולפתע ללא כל אזהרה מוקדמת, פתחה רעייתו בצעקות של האשמה וכעס שהפתיעו אותו ואותי. אם הזוג היה יושב לבד בביתו, הייתה מתפתחת מריבה נוספת בין כל המריבות המתמשכות שנוגה ושרון כבר התרגלו אליהם בשנתיים האחרונות. כמובן שנוגה פירשה את דבריו של שרון בצורה שגויה. היה נדמה לה שהוא אמר משהו אחר לגמרי ממה שאכן אמר. בוודאי שביררנו את הפרשנות המוטעית של נוגה, אך הפרשנות המוטעית או "הסיפור" שסיפרה, לא היה מתרחש אם הייתה מקשיבה היטב לדבריו של שרון. מאחורי המילים הגלויות שנאמרו ע"י בני-הזוג, הסתתרו דברים נוספים חשובים שהצלחנו להתבונן בהם, אך הפעם נתמקד דווקא בנקודה החשובה של פוטנציאל ההקשבה. על-מנת להקשיב נכון, כדאי שנדע קודם כל מה הם הגורמים המרכזיים הפוגעים בהקשבה שלנו.     - האם תוכלו לבחון את עצמכם היכן נמצא הקושי שלכם ביכולת להקשיב? סמנו לכם  "v"  ליד כל קושי:      *   הקושי לקבל את האחר כמות שהוא; *   חוסר סבלנות, במיוחד כשנדמה לנו שכבר מזמן הבנו מה נקודת מבטו-השקפתו של הדובר; *   הנטייה להתרכז בעצמנו, במה שאנו חושבים, במה שאנו מתכננים לומר או להשיב; *   הנטייה להראות את כוחנו, ידיעתנו, חכמתנו, צדקתנו, שליטתנו; *   הצורך להתגונן בפני בן-שיחנו; *   התנגדות לשמוע עמדות שאינן מקובלות עלינו; *   שעמום לאריכות הדברים שמשמיע בן-שיחנו; *   להראות לבן-שיחנו שאנו כבר חשבנו על הדברים לפניו ואין "חדש תחת השמש"; יתכן שסימנם " v" ליד כל קושי, כי עם כל אדם, יימצא אצלכם קושי אחר. הקושי להקשיב לבן-בת הזוג עשוי לנבוע מסיבה שונה בקושי להקשיב למעסיק שלכם או לשכנתכם. הקשבה – אותיות בקשה: כשאנו מבקשים הקשבה, או מתבקשים להקשיב, המשימה בהחלט לא פשוטה. בהיבט הפסיכולוגי, הקשבה דורשת קבלה מלאה של הזולת, כיבוד דעותיו, עמדותיו  והדרך שבה הוא מציג את דבריו, גם אם איננו מסכימים לאף מילה אחת של הדובר. הפגיעה המשמעותית  בחוסר היכולת להקשיב, באה לידי ביטוי ביחסים בין בני-זוג ובין הורים לילדים. במשפחה היחסים יכולים להתערער בקלות בגלל גורם זה. כאשר אדם מדבר, הוא מדבר מתוך עצמו, מתוך מחשבתו, שמחתו וכאבו. אי הקשבה או קטיעת דבריו יגרמו לו להתנתק מעצמו, מה'אני' שלו. ככל שנאפשר לשני לדבר ונכיל את דבריו, כך יוכל הוא להתחבר לעצמו וככל שיתחבר, יתקיים הסיכוי שיגיע לרובדים עמוקים וקרובים לאמת שלו. הקשבה אמיתית מחייבת את השומע להיות בהוויה של 'צמצום' האני שלו. טוב שידמיין את עצמו ככלי ריק, כלי המסוגל להכיל את הדובר, את דעותיו ורגשותיו. אם השומע יהפוך את עצמו מ'אני' ל'אַין', יבטל את האגו שלו באותם רגעים, ויהיה מרוכז בדברי האחר באופן טוטאלי ולא יהיה מרוכז בעצמו, במחשבתו וברגשותיו, תמצא ההקשבה האמיתית. ההקשבה היא הכלי המדויק לניתוח ועיבוד נכון של המידע שמועבר. לאחר שנקשיב לדבריו של האחר, תמיד נוכל לשאול שאלות הבהרה: האם התכוונת לומר ש...? האם הבנתי נכון כשאמרת...? או אז יבוא האישור לדברים שנאמרו או שתתבקש הבהרה נוספת, אחת או יותר. נדמה כי מידת הכעס הנמצאת אצל חלקנו, גם היא תיעלם, כי הבירור המדויק של הדברים הנאמרים יאפשר לנו לשמוע היטב את הדברים, להבינם ותמיד תישאר הבחירה בידינו, להסכים או לא להסכים לדברים – מתוך כבוד לעצמנו ומתוך כבוד לזולת. ניהול שיחה כזאת המתרחשת בין מאמן למתאמן מהווה דוגמא לשיחות האמורות להתנהל בין אנשים בכלל ובמשפחה שלנו בפרט.

אודות מחבר המאמר

ורדה שמחוני -מאמנת אישית לאתר של ורדה -אימון זוגי

המאמר פורסם על ידי בדק בית